מדרש על ויקרא 4:8: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

[א] "ואת כל חלב פר.." – לרבות חלב פר יום הכפורים לשתי כליות וליותרת הכבד. "החטאת" – לרבות שעירי עכו"ם לכל האמור בענין. "ירים ממנו" – מן המחובר.

[ג] 'את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב' (ויקרא ג, ג) (ויקרא ג, ט) (ויקרא ג, יד) (ויקרא ד, ח – עיי"ש) (ויקרא ז, ג – עיי"ש) – מה תלמוד לומר?לפי שנאמר "כל חלב לה' " (ויקרא ג, טז), "כל חלב וכל דם לא תאכלו" (ויקרא ג, יז), "כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו" (ויקרא ז, כג), "כי כל אוכל חלב מן הבהמה ונכרתה" (ויקרא ז, כה) יכול אף חלב דפנות בכ? תלמוד לומר 'את החלב המכסה את הקרב'יכול לא יהיה בכלל עונש אבל יהיה בכלל אזהרה? תלמוד לומר 'את החלב המכסה את הקרב'. אוציא את חלב החולין ולא אוציא את חלב המוקדשין? תלמוד לומר 'את החלב המכסה את הקרב'. יכול לא יהיה בכלל עונש אבל יהיה בכלל אזהרה? תלמוד לומר 'את החלב המכסה את הקרב'. יכול לא יהיה בכלל אזהרה אבל יהיה בכלל הַקְרֵב? תלמוד לומר (ויקרא ג, ט, עיין במלבי"ם) 'את החלב המכסה את הקרב'.

אדם כי יהיה בעור בשרו וגו'. זש"ה איום ונורא הוא וגו' (חבקוק א ז). הפסוק הזה מדבר באדם הראשון, ובפרעה, ובאדום, [ובסנחריב, ובנבוכדנצר], ובבני אדם, באדם הראשון כיצד, כשברא הקב"ה (את העולם) את אדם הראשון, אמר ר' אבא בר כהנא בראו בדמותו, שנאמר ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו' (בראשית א כז), ובראו מסוף העולם ועד סופו, שנאמר כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים (דברים ד לב), והיה שולט בכל העולם, שנאמר ורדו בדגת הים וגו' (בראשית א כח). ואומר ומוראכם וחתכם יהיה וגו', (שם ט ב), לכך נאמר איום. ונורא זה אדם הראשון, ממנו משפטו ושאתו יצא (חבקוק שם), זו חוה שיצאה ממנו וגרמה לו למות, [שנאמר] ותתן גם לאישה עמה ויאכל (בראשית ג ו), [ומנין שיצאה ממנו, שכן כתיב עצם מעצמי ובשר מבשרי] (שם ב כג), הוי איום ונורא הוא. [ד"א] איום ונורא הוא, זה פרעה שהיה (נח) (קוזמוקטור) [קוזמוקרטור], שנאמר מושל עמים ויפתחהו (תהלים קה כ). ממנו משפטו ושאתו יצא, זה משה שהיה מגודל בתוך ביתו והיה סבור שהוא בן בתו, שנאמר ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן (שמות ב י). עמד והביא עליו עשר מכות, שנאמר [ועתה לך ואשלחך אל פרעה] (שם ג י), ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות (שם ד יז). אמר ר' יהודה המטה משאוי ארבעים סאה היה, ושל סנפירינון היה, והיה חקוק עליו עשר מכות, נוטריקון דצ"ך עד"ש באח"ב, ומשה מביט במטה ורואה את המכה הראויה לבוא ומביאה על פרעה הוי איום ונורא.