מדרש על ירמיהו 46:22

כקדוח אש המסים מים תבעה וגו׳ (ישעיה ס״ד) עדיין לא שמענו במעשה בראשית שליהטה האש את פני רקיע וכשהוא בא למתן תורה אמר לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזולו (שם), כשם שעשית במעשה בראשית כך עשית במתן תורה, בשעה שאמר הקב״ה יהי רקיע, וכבר נבראו ביום ראשון אלא שלא היו מצוחצחות עד שבא האש מלמעלה וליהטה פני הרקיע, בא מעשה בראשית ללמד על מתן תורה ונמצא למד. כיוצא בו קולה כנחש ילך (ירמיה מ״ו כ״ב) ולא שמענו בנחש שקולו הולך מסוף העולם ועד סופו וכשבא למפלתן של מצרים הוא אומר קולה כנחש ילך כשם שהולך קולו של נחש כך הולך קולה של מצרים, מלמד שבשעה שאמר הקב״ה לנחש על גחונך תלך ירדו מלאכי השרת וקצצו את רגליו וידיו והיה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו. בא נחש ללמד על מפלתן של מצרים ונמצא למד.

‎כִּי יְדַבֵּר אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר. רַבֵּנוּ, מִי שֶׁעָמַד לְהִתְפַּלֵּל וּבָא הַנָּחָשׁ וּנְשָׁכוֹ, מַהוּ שֶׁיַּפְסִיק. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, הָעוֹמֵד בַּתְּפִלָּה, אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ, לֹא יְשִׁיבֶנּוּ. אֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ, וְלֹא יַפְסִיק. מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל, בָּא עָרוֹד וּנְשָׁכוֹ, וּבָרְחוּ הַתַּלְמִידִים. אַחַר שָׁעָה בָּאוּ וּמָצְאוּ אוֹתוֹ עָרוֹד מֵת מֻשְׁלָךְ עַל פִּי חוֹרוֹ. אָמְרוּ: וַי לוֹ לְאָדָם שֶׁנְּשָׁכוֹ עָרוֹד, וַי לֶעָרוֹד שֶׁפָּגַע בּוֹ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא. וּמָה רָאוּ חֲכָמִים לְהָקִישׁ כְּרִיכַת נָחָשׁ לַמַּלְכוּת? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פָּזִי: דִּכְתִיב: קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ כִּי בְחַיִל יֵלֵכוּ וּבְקַרְדֻּמּוֹת בָּאוּ לָהּ כְּחֹטְבֵי עֵצִים (ירמיה מו, כב). מַה הַנָּחָשׁ מְלַחֵשׁ וְהוֹרֵג, אַף הַמַּלְכוּת מְלַחֶשֶׁת וְהוֹרֶגֶת אֶת הָאָדָם. הוּא נָתוּן בְּבֵית הָאֲסוּרִין, מְלַחֵשׁ עָלָיו וְהוֹרְגוֹ.

רַבִּי יוּדָא בַּר רַבִּי סִימוֹן פָּתַח (עמוס ה, יט): כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי, רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא, כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי וגו' זוֹ בָּבֶל, עַל שֵׁם (דניאל ז, ד): קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה, וּפְגָעוֹ הַדֹּוֹב זוֹ מָדַי, עַל שֵׁם (דניאל ז, ה): וַאֲרוּ חֵיוָה אָחֳרִי תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְדֹב כְּתִיב, דָּא הִיא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (ירמיה ה, ו): עַל כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר זוֹ בָּבֶל, (ירמיה ה, ו): זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם זוֹ מָדַי. נָמֵר שֹׁקֵד עַל עָרֵיהֶם זוֹ יָוָן. (ירמיה ה, ו): כָּל הַיּוֹצֵא מֵהֵנָּה יִטָּרֵף זוֹ אֱדוֹם, (עמוס ה, יט): וּבָא הַבַּיִת זֶה יָוָן, שֶׁהָיָה הַבַּיִת קַיָּם. וּנְשָׁכוֹ הַנָּחָשׁ זוֹ אֱדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה מו, כב): קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שיר השירים ה, ב): פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי זוֹ בָּבֶל. רַעְיָתִי זוֹ מָדַי. יוֹנָתִי בְּיָוָן. תַּמָּתִי בֶּאֱדוֹם, שֶׁכָּל יְמֵי יָוָן הָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַקְרִיבִין בּוֹ תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא פָּתְרִין, כְּתִיב (תהלים יח, ז): בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה' בְּבָבֶל, וְאֶל אֱלֹהַי אֲשַׁוֵּעַ בְּמָדַי, יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי בְּיָוָן. דְּאָמַר רַבִּי הוּנָא לְגַרְמֵיהּ, יוֹנָתִי בְּמַלְכוּת יָוָן, שֶׁכָּל יְמֵי יָוָן הָיָה הַהֵיכָל קַיָּם וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַקְרִיבִין תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. הֱוֵי: יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי לְפָנָיו תָּבוֹא בְאָזְנָיו בְּמַלְכוּת אֱדוֹם. דָּבָר אַחֵר, כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר, וּפְגָעוֹ הַדֹּב זֶה בֵּלְשַׁצַר, וּבָא הַבַּיִת וְסָמַךְ יָדוֹ עַל הַקִּיר וּנְשָׁכוֹ הַנָּחָשׁ זֶה הָמָן, שֶׁהָיָה נוֹשֵׁף עַמָּא כְּנָחָשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עזרא ד, ח): רְחוּם בְּעֵל טְעֵם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא זֶה בְּנוֹ שֶׁל הָמָן. (עזרא ד, ח): כְּתַבוּ אִגְּרָה חֲדָה לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מַלְכָּא כְּנֵמָא, וּמַה כְּתִיב בָּהּ (עזרא ד, כא): כְּעַן שִׂימוּ טְעֵם לְבַטָּלָא וגו' (עזרא ד, יג): מִנְדָּה זוֹ מִדַּת הָאָרֶץ, בְלוֹ זוֹ פְּרוֹגִינוֹן, וַהֲלָךְ זוֹ אַנְגַרְיָא, וְאַפְתֹם מַלְכִים תְּהַנְזִק. רַב הוּנָא וְרַבִּי פִּנְחָס אָמְרִין אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁהַמַּלְכוּת מִתְפַּתָּה בָּהֶם, כְּגוֹן בֵּי טֵיאַטְרָאוֹת וּבֵי קַרְקְסָאוֹת הִיא מַזֶּקֶת, כֵּיוָן שֶׁשָּׁלַח שָׁמַע וּבִטֵּל מְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ כָךְ הִתְחִילוּ הַכֹּל צוֹוְחִין וַוי, וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.