תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

מדרש על משלי 1:2

מדרש משלי

(משלי א ב): "לדעת חכמה ומוסר" - אם חכמה, למה מוסר? ואם מוסר, למה חכמה? אלא, אם יש באדם חכמה, הרי הוא למד מוסר, ואם אין באדם חכמה, אינו יכול ללמוד מוסר ד"א "לדעת חכמה ומוסר" - אם יש באדם חכמה, דברי תורה נמסרין בידו, ואם אין בידו חכמה, אין דברי תורה מסורין בידו. "להבין אמרי בינה" - שצריך אדם שיהיה בידו בינה, להבין דבר מתוך דבר.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מכילתא דרבי ישמעאל

לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב רבי ישמעאל אומר, דמות שמשי המשמשין לפני במרום לא דמות מלאכים ולא דמות אופנים ולא דמות כרובים. ר' נתן אומר, לא תעשון אתי, שלא תאמר עושה אני כמין דמות ואשתחוה לו, תלמוד לומר לא תעשון (לכם) [אתי ואומר] ונשמרתם מאד. רבי עקיבא אומר, לא תעשון אתי כדרך שהאחרים מנהגין במדינות. כשהטובה באה עליהם, הם מכבדין את אלהיהם שנאמר על כן יזבחו לחרמו (חבקוק א,). וכשהפורענות באה עליהן, הם מקללין את אלהיהם, שנאמר וקלל במלכו ובאלהיו. אבל (ישראל) אם אביא עליכם הטובה תנו הודאה, וכשתבא עליכם יסורים תנו הודאה. וכן דוד אומר, כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא (תהלים קיז,). וכן איוב אומר, ה' נתן וה ' לקח יהי שם ה' מבורך, על מדה טובה ועל מדת פורענות. מה אשתו אומרת לו – עודך מחזיק בתומתך ברך אלהים ומות. (וכן) הוא משיב, כדבר אחת הנבלות תדברי (איוב א). (ואנשי) דור המבול שהיו (כעוררין) [ כעורין ] בטובה, וכשבאה עליהם פורענות קבלו אותה בעל כרחם, אנו שהיינו נאים בטובה לא נהיה [נאים] בפורענות. לפיכך אמר, כדבר אחת הנבלות תדברי. ועוד שיהא שמח אדם ביסורין יותר מהטובה, שאפי' אדם עומד בטובה כל ימיו אינו נמחל לו העבירות שבידו. ומי מוחל לו העבירות, הוי אומר היסורין. רבי אליעזר [בן יעקב] אומר, הרי הוא אומר, מוסר ה' בני אל תמאס וגו' (משלי ג), מפני מה, כי את אשר יאהב ה' יוכיח. אמרת, בוא וראה מי גרם לבן זה לרצות את האב, הוי אומר יסורין. רבי מאיר אומר, וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו וגו' (דברים ח), [אתה ולבך יודעים המעשים שעשית, והיסורים שהבאתי עליך שלא כנגד מעשיך שעשית הבאתי לך]. רבי יונתן אומר, חביבין יסורין, כשם שברית כרותה לארץ, כך ברית כרותה ליסורין. [שנא'] ה' אלהיך מיסרך, ([ואומר]) כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה. רבי שמעון בן יוחאי אומר, חביבין יסורים ששלש מתנות טובות נתנו לישראל ואומות העולם מתאוין להם, ולא נתנו (להם) אלא ביסורין. ואלו הן, תורה וארץ ישראל ועולם הבא. תורה דכתיב לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה (משלי א). [ואומר] אשרי הגבר אשר תיסרנו יה (תהליס צד). ארץ ישראל מנין – דכתיב ה' אלהיך מיסרך (ואומר) כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה. עולם הבא מנין – דכתיב כי נר מצוה ותורה אור וגו' (משלי ד). אמרת, אי זה דרך שמביאה את האדם לחיי העולם הבא, הוי אומר אלו יסורין. ר' נחמיה אומר, חביבין יסורין, שכשם שהקרבנות מרצין כך יסורין מרצין. בקרבנות מהו אומר – ונרצה לו לכפר עליו (ויקרא א). ביסורין מה הוא אומר, והם ירצו את עונם (שם כו). ולא עוד, אלא שהיסורין מרצין יותר מן הקרבנות מפני שהקרבנות בממון, והיסורין בגוף. וכן הוא אומר עור בעד עור (איוב א). כבר היה רבי אליעזר חולה ונכנסו ארבעה זקנים לבקרו. ר' טרפון ורבי יהושע ור ' אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא. נענה רבי טרפון ואמר, טוב אתה לישראל מגלגל חמה הא למדת שחביבין יסורין.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ספרי דברים

תורה מנין? שנאמר (משלי א) "לדעת חכמה ומוסר" ואומר (תהלים צד) "אשרי הגבר אשר תייסרנו יה ומתורתך תלמדנו".
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מדרש תהילים

זמין למנויי פרימיום בלבד
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא