מדרש על משלי 12:26

אם תאמר מפני מה ברא הקדוש ב"ה את היצר הרע והלא כבר יש לו תשע מאות ותשעים ותשעה אלפים רבבות של מלאכי השרת שהן מקדשין לשמו הגדול בכל יום מיציאת החמה עד שקיעת החמה הן אומרים ק' ק' ק' ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו ומשקיעת החמה ועד יציאת החמה הן אומרים ברוך כבוד ה' ממקומו וכשנגלה הקדוש ברוך הוא על הר סיני ליתן את התורה לעמו ישראל לא נגלה אלא במאתים וארבעים ושמונה אלפים מלאכים שהן משרתים תמיד לפני הקב"ה שנאמר (תהילים ס״ח:י״ח) רכב אלקים רבותים אלפי שנאן אדני בם סיני בקדש אלא לא ברא הקב"ה את היצה"ר אלא רק בשביל בשר ודם שהוא אוכל ושותה כבהמה והוא מוציא רעי כבהמה ובא לעבוד להקדוש ברוך הוא. משלו משל למה"ד למלך שהיו לו עבדים והיו יושבין מעבר לחומה של ברזל והיה המלך מכריז עליהם ואומר כל מי שירא אותי והוא אוהב אותי יעלה על החומה של ברזל ויבא אצלי וכל מי שהוא עולה על החומה של ברזל בודאי הוא ירא את המלך והוא אוהב את המלך וכל מי שאינו עולה בוודאי הוא אינו ירא את המלך והוא אינו אוהב את המלך. מאותן שעלו על החומה לאותן שלא עלו איזה מהן חביב הוי אומר אותן שעלו על החומה. ומה שכרן של העולין על החומה ראה מה נאמר בהן (שמות כ״ד:י״ז) ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר לעיני בני ישראל אבל אצל הצדיקים מה נאמר בהם (שופטים ה׳:ל״א) ואוהביו כצאת השמש בגבורתו מה שאין כן במלאכי השרת מה יפה כחו של בעל הבית שהוא מייפה כתר עבדיו כמו כתרו. ואם תאמר מי שקרא הרבה ושנה הרבה ומי שקרא ושנה קמעא יהיה מאור פניהם שוין כאחד במאור פנים לעוה"ב. אינו כן. ברוך המקום ברוך הוא שאין לפניו משוא פנים. ומנין לך תדע לך שכן הוא צא ולמד ממשה ואהרן נדב ואביהוא וע' מזקני ישראל שהיו כולם בפרק אחד ומאור פניהם שוין כאחד וכיון שעלה משה למרום וקרא ושנה הרבה ד"ת יותר מכולם זכה שהיה מאור פניו גדול כל כך עד שלא היו בני אדם יכולין להסתכל בו שכן נאמר במקום אחר יתר מרעהו צדיק (משלי י״ב:כ״ו). וזאת היא השאלה ששאל בו חבקוק הנביא לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו רבונו של עולם מי שקרא ושנה הרבה ומי שקרא ושנה קמעא יהיה מאור פניהם שוין כאחד במאור פנים לעולם הבא ואמר לו הקדוש ברוך הוא לאו אלא כל אחד ואחד לפי דרכו ועל שעמד חבקוק ודבר דברים יתרים הראה לו הקדוש ברוך הוא כל המדות שנאמרו לו למשה אבי החכמה ואבי הנביאים והראה לו מאזני צדק ואבני צדק ואיפת צדק והין צדק שנאמר (חבקוק ג׳:ב׳) ברוגז רחם תזכור אף ברוגז שיש לו להקב"ה רחמים יזכור וכן יהיה השמש נחת רוח ותענוג גדול לצדיקים לימות בן דוד ולעולם הבא. אבל רשעי עמי הארץ יהיו נדונין בה בשמש ויהיו בטלים בה שנאמר (מלאכי ג׳:י״ח-י״ט) ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלקים לאשר לא עבדו כי הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אותם היום הבא אמר ה' צבאות אשר לא יעזוב להם שרש וענף וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה וגו' ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם וגו'. אבל רשעי עכו"ם נידונין תמיד לדורי דורות שנאמר (ישעיהו ס״ו:כ״ד) ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר. אבל חסידי עמי הארץ אעפ"י שלא קראו ולא שנו הואיל והקראו והשנו את בניהם ואין בהם עובדי ע"ז ואין בהם חמס וגזל ואין בהם ג"ע וש"ד והיו מהנין תלמידי חכמים מנכסיהן הקב"ה מביא אותם ומושיבן אצל הצדיקים ויהיו נהנים מן השמש שיזרח לצדיקים לימות בן דוד ולעולם הבא שנאמר (שם יט) ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים ולאשור ברכה בקרב הארץ ואיני יודע מקרא זה מהו. כשהוא אומר אחר כך בסמוך אשר ברכו ה' צבאות לאמר ברוך עמי מצרים ומעשה ידי אשור ונחלתי ישראל כך הוא אומר הפסוק ברוך עמי מצרים אלו בנ"י שיצאו ממצרים ומעשה ידי אשור אלו ב"י שגלו לאשור ונחלתי ישראל אלו עמי הארץ שהקראו והשנו את בניהן תורה בניהן מצילין את אביהן מאותה בושה וחרפה ומאותה כלימה ומדינה של גיהנם שנאמר (שם כט) לכן כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו וגו' לא עתה יבוש יעקב מאביו יצחק ולא עתה פניו יחורו מאבי אביו אברהם

למנצח אל תשחת. האמנם אלם צדק. אמר שלמה (משלי כא ח) הפכפך דרך איש וזר. הפכפכים הם הרשעים ואינם עומדים בדבורם אומרים ומבטלים. כך היה שאול הפכפך. אמש אמר לדוד (שמואל-א כד יז) צדיק אתה ממני. אני עשיתיך צדיק שיצאתי לבקש את נפשך ואילו מצאתיך הרגתיך. ואני נפלתי בידך ולא הרגתני. הוי צדיק ממני. וכן הוא אומר (משלי יב כו) יתר מרעהו צדיק. מרעהו זה שאול. שנאמר (שמואל-א כח יז) לרעך לדוד. צדיק זה דוד שאמר לו לשאול (שמואל-א כד כא-כב) ועתה השבעה לי. וישבע דוד לשאול. כיון שהלך שאול אמרו לו גבוריו לשאול וכי בשביל שלא הרגך דוד במערה נעשה צדיק. כי יודע היה שאם היה שולח בך יד היינו נכנסין ומוציאין אותו משם ומחתכין אותו אבר אבר ונתיירא. מיד שמע וקיבל מהם ורדף אחריו. מיד (שם כו ב) ויקם וילך אל מדבר זיף. (שם ז) ויבא דוד ואבישי לילה ושאול שוכב ישן במעגל. הוא שוכב הוא ישן אלא שניתן להם תרדמה. וכן הוא אומר (שם יב) כי תרדמת ה' נפלה עליהם. הוי שוכב ישן. (שם ח-ט) ויאמר אבישי אל דוד סגר אלקים את אויבך. ויאמר אל תשחיתהו. הוי למנצח אל תשחת. (שם י) ויאמר דוד חי ה' כי ה' יגפנו. ולמה שני פעמים ה' אלא אמר לו חי ה' אל תהרגהו ואם תהרגהו חי ה' אני אהרוג אותך. דבר אחר נשבע על יצר הרע וגער בו. (שם יב) ויקח דוד את החנית ואת צפחת המים. (שם יד) ויקרא דוד אל העם וגו' הלא תענה אבנר. אמר לו מה יש לך לענות. הרי אמרת על דבר המערה אילו היה עושה לך מאומה היינו נכנסין לשם ומחתכין אותו אבר אבר. או אימר בסירה הועדה. בחנית וצפחת מה יש לענות. הלא תענה אבנר. לא היה לו מה לענות נעשה אלם. לכך אמר להם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו. אמר להן בצדק רדפתם אחרי שאמרה תורה (דברים טז כ) צדק צדק תרדוף. או צדק שפטתם שכן כתיב (ויקרא יט טו) בצדק תשפוט עמיתך. יפה עשיתם כך עושים מישרים תשפטו בני אדם. לכך אלם צדק תדברון. אף בלב עולות תפעלון. זרו רשעים מרחם. מרחם זריתם. תעו מבטן. מבטן הצדיקים. אמר להם הלב הזה אינו נברא אלא לאמת. שנאמר (תהלים טו ב) ודובר אמת בלבבו. ואתם לא כך הייתם אלא אף בלב עולות תפעלון. ורוח הקודש אומר על ידי ירמיה (ירמיה א ה) טרם אצרך בבטן ידעתיך. וכן ישעיה אומר (ישעיה מט א) ה' מבטן קראני. ומרחם הרשעים ניכרים. וכן אתה מוצא בעשו הרשע עד דהוה במעי דאימיה הוה מגיח עם אחיו. שכן הוא אומר (בראשית כה כב) ויתרוצצו הבנים בקרבה. שהיה מרצץ עם אחיו במעי אמו. אמר אף אתם מרחם זריתם. זרו רשעים מרחם. למה חמת למו כדמות חמת נחש. אשר לא ישמע לקול מלחשים חובר חברים מחוכם. אמר להם אין אתם יודעים מה עשה הקדוש ברוך הוא לנחש שיבר את שיניו ועכשיו אוכל עפר. כך הקדוש ברוך הוא עושה לכם (הרוס) [הרס] שנימו בפימו. אמר להם הקדוש ברוך הוא אמרתם לשון הרע אתם נופלים לגיהנם ואש אוכלת אתכם. שנאמר כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת. אין אתם רואים שמש לעולם בל חזו שמש. אבל הצדיקים (מלאכי ג כ) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה. וכן הוא אומר ישמח צדיק כי חזה נקם: