מדרש על משלי 2:20

(דף פג) רבה בר בר חנה תברי ליה הני שקולאי חביתא דחמרא שקל לגלימייהו אתו אמרו לרב א״ל הב להו גלימייהו א״ל דינא הכי א״ל אין (משלי ב) למען תלך בדרך טובים יהיב להו גלימייהו אמרו ליה עניי אנן וטרחינן כולי יומא וכפינן ולית לן מידי אמר ליה זיל הב להו אגרייהו אמר ליה דינא הכי א״ל אין (שם) וארחות צדיקים תשמור:

כו רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה, תָּבְרוּ לֵיהּ הַנְהוּ שְׁקוֹלָאֵי חֲבִיתָא דְּחַמְרָא, שָׁקַל לִגְלִימַיְהוּ. אַתּוּ, אָמְרוּ לְרַב, אָמַר לֵיהּ: הַב לְהוּ גְּלִימַיְהוּ! אָמַר לֵיהּ: דִּינָא הָכִי? אָמַר לֵיהּ: אִין, (משלי ב׳:כ׳) "לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים". יָהִיב לְהוּ גְּלִימַיְהוּ. אָמְרוּ לֵיהּ: עֲנִיֵּי אַנָן, וְטַרְחִינָן כּוּלָא יוֹמָא, וְכַפִינָן וְלֵית לָן מִידִי. אָמַר לֵיהּ: זִיל הַב לְהוּ אַגְרַיְהוּ, אָמַר לֵיהּ: דִּינָא הָכִי? אָמַר לֵיהּ: אִין (שם) "וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר".