פירוש על משלי 2:20

למען תלך. מוסב על המקרא שלמעלה להצילך מדרך רעה למען הוליכך בדרך טובים:

למען תלך בדרך טובים. ותשמור דרכי צדיקים שהם נזהרים מהמשך אחרי האשה הזרה והנה התועלת שיגיע לך מזה הוא הקיום והתמדת המציאות גם בזה העולם הגופיי וזה כי ישרים וגו' האנשים הישרים יתמידו לשכון בארץ לא תבואם יד רשעים להנידם והתמימים יותרו בה:

מהנראה מרז"ל דרך טובים הוא לפנים מן השורה וזה לשון רז"ל הנהו שקולאי דאגר רבה בר בר חנה לאתויי ליה תביתא דחמרא תברוה שקליה לגלימייהו אתו לקמי' דרב א"ל זיל הב להו גלימייהו א"ל דינא הכי א"ל אין למען תלך בדרך טובים הוו קא בכו אמרי עניי אנן וטרחנא כולי יומא וכפינן ולית לן מידי למיכל א"ל זיל הב להו אגרייהו א"ל דינא הכי א"ל אין וארחות צדיקים תשמור ע"כ. וראוי לשית לב כי הלא יראה מזה כי אומרו למען תלך כו' הוא לפנים מן השורה ואיך כנוסף על זה יאמר וארחות צדיקים תשמור שהם העושים קו הצדק בלבד ואיך אחר החסידות יסוגו אחור אל צדקות ועוד כי הלא יותר חסידות היה תת להם שכרם אח"כ מחזרת גלימייהו ואיך ייחס החסידות יתירה אל פסוק וארחות צדיקים שהם העושים צדק בלבד ולא יצדק לומר כי אומרו בדרך טובים הוא פחות מקו הצדק כי זה אין לו שחר למי שעיניו בראשו. אך לבא אל הביאור נדקדק אומרו שארחות צדיקים לשון שמירה אמנם יאמר הנה צדיק יקרא העושה שורת הדין אך למה שאין צדיק בארץ אשר לא יחטא אפשר ימוט מארחות צדיקים אך המתנהג בחסידות לפנים משורת הצדק לעולם יהיה שמור לו דרך צדיקים שגם אם ישגה לא ימוט רק מחסידות אך הצדקות ישאר קיים נמצא כי החסידות הוא לו כמשמרת לדרך צדיקים מה שאין כן המתנהג בצדקות לבדו וזה אפשר יאמר למען תלך בדרך טובים הוא דרך חסידים וע"י כן וארחות צדיקים תשמור בל ימוט ממך שגם כי תשגה יהיה בחסידות העודף על הצדקות ותמצא בארחות צדיקים ועדיין היה אפשר לחשוב כי חסידות שאדם עושה פעם א' יספיק לו לשמור דרך הצדקות על כן בא רב ולמד במתק לשונו אל רבה בר בר חנא למה שלא באת רק בדרך א' של חסידות בחזרת גלימייהו כן בהחזרת גלימייהו הי' דבר א' של חסידות והוא דרך טובים אך להיות חסידות בלתי כפול עדיין אין בו כדאי להחזיקך בו עד גדר שלא תמוט מקו הצדק אף בעברך רצון קונך אך כאשר תכפול בחסידות כפול לתת שכרם גם כן אז יש ספוק להתחזק החסידות בך עד גדר שארחות צדיקים ישמרו לך שגם בעברך לא תמוט רק בעודף על קו הצדק בלבד והצדקות שמור וקיים לך: