מדרש על משלי 23:15

(תהלים פו א) לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני רבי לוי ור׳ יצחק חד אמר כך אמר דור לפני הקב״ה רבש״ע לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד ג׳ שעות ואני חצות לילה אקום להודות לך. ואידך כך אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה ולא עוד אלא שכל מה שאני עושה אני נמלך במפיבושת רבי ואומר לו מפיבושת רבי יפה דנתי יפה חייבתי יפה זכיתי יפה טהרתי יפה טמאתי ולא בושתי. אמר רב יהושע בריה דרב אידי מאי קרא (שם קיט מו) ואדרבה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש. תנא לא מפיבושת שמו אלא איש בשת שמו ולמה נקרא שמו מפיבושת שהיה מבייש פני דוד בהלכה לפיכך זכה דוד ויצא ממנו כלאב. ואמר ר׳ יוחנן לא כלאב שמו אלא דניאל שמו ולמה נקרא שמו כלאב שהיה מכלים פני מפיבושת בהלכה ועליו אמר שלמה בחכמתו (משלי כג טו) בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני ואומר (שם כז יא) חכם בני ושמח לבי ואשיבה חורפי דבר. ודוד היכי קרי לנפשיה חסיד והא כתיב (תהלים כז יג) לולא האמנתי לראות בטוב ה׳ בארץ חיים ותנא משמיה דרבי יוסי למה נקוד על לולא אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע מובטח אני בך שאתה משלם שכר טוב לצדיקים לעתיד לבא אבל איני יודע אם יש לי חלק ביניהם אם לאו שמא יגרום החטא כדרבי יעקב בר אידי דרבי יעקב בר אידי רמי כתיב . (בראשית כח טו) והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך וכתיב (שם לב ח) ויירא יעקב מאד אמר שמא יגרום החטא כדתניא (שמות טו טז) עד יעבור עמך ה׳ עד יעבור עם זו קנית, עד יעבור עמך ה׳ זו ביאה ראשונה עד יעבור עם זו קנית זו ביאה שניה מכאן אמרו חכמים ראויים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרה כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון אלא שגרם החטא:

אָמַר רַב יִצְחָק בַּר (רב) אַדָּא, [וְאַמְרֵי לָהּ, אָמַר רַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: מַאי קְרָא? (תהילים נ״ז:ט׳) "עוּרָה כְּבוֹדִי, עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר, אָעִירָה שָׁחַר". רַבִּי זֵירָא אָמַר: מֹשֶׁה, (רבינו מידע) [לְעוֹלָם] הֲוֵי יָדַע, וְדָוִד נַמִּי הֲוָה יָדַע. וְכֵיוָן דְּדָוִד הֲוָה יָדַע, כִּנּוֹר לָמָּה לֵיהּ? לְאִתְעוּרֵיהּ מִשְּׁנָתֵיהּ! וְכֵיוָן דְּמֹשֶׁה הֲוָה יָדַע, לָמָּה לֵיהּ לְמֵימַר: 'כַּחֲצוֹת'? [מֹשֶׁה קָסָבַר]: שֶׁמָּא יִטְעוּ אִצְטַגְנִינֵי פַּרְעֹה, וְיֹאמְרוּ, מֹשֶׁה בַּדַּאי הוּא. וְהַיְנוּ דְּאָמַר מַר: לַמֵּד לְשׁוֹנְךָ לוֹמַר: 'אֵינִי יוֹדֵעַ', שֶׁמָּא תִּתְבַּדֶּה וְתֵאָחֵז. רַב אַשִּׁי אָמַר: בְּפַלְגָּא אוֹרְתָּא דִּתְלֵיסַר נָגְהֵי אַרְבִּיסַר הֲוָה קָאִי, וְהָכִי קָאָמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לְמָחָר כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, כִּי (השתא) [הָאִידְנָא], אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרַיִם.

(דף יד ע״ב) אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידים יצתה בת קול ואמרה (משלי כג טו) בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני (שם כז) חכם בני ושמח לבי ואשיבה חורפי דבר: