מדרש על משלי 3:5

(דף קמז ע״ב) אמר רבי חלבו חמרא דפרוגיתא ומיא דיומסית קפחו עשרת השבטים מישראל. רבי אלעזר בן ערך איקלע להתם אימשיך בתרייהו איעקר תלמודיה. כי הדר אתא קם לעיקרי בסיפרא בעא למיקרי החודש הזה לכם אמר החרש היה לבם. בעו רבנן רחמי עליה והדר תלמודיה. והיינו דתנן רבי נהוראי אומר הוי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבא אחריך שחביריך יקיימוה בידך (משלי ג ה) ואל בינתך אל תשען. תנא לא רבי נהוראי שמו אלא רבי נחמיה שמו ואמרי לה רבי אלעזר בן ערך שמו ולמה נקרא שמו רבי נהוראי שמנהיר עיני חכמים בהלכה :

אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ: חַמְרָא דִּפְרוֹגִיתָא, וּמַיָּא דְיוֹמְסִית, קִפְּחוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים מִיִּשְׂרָאֵל. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ אִיקְלַע לְהָתָם, אִימְשִׁיךְ בַּתְרַיְהוּ, אִיעַקַר תַּלְמוּדֵיהּ. כִּי הָדַר, אָתָא, קָם לְמִיקְרִי בְּסִיפְרָא, בָּעָא לְמִיקְרִי: (שמות י״ב:ב׳) "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם". אָמַר: "הַחֶרֶשׁ הָיָה לִבָּם". בָּעוּ רַבָּנָן רַחֲמֵי עֲלֵיהּ, וְהָדַר תַּלְמוּדֵיהּ. וְהַיְנוּ דִּתְנַן: רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: הֶוֵי גּוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה, וְאַל תֹּאמַר: שֶׁהִיא תָּבוֹא אַחֲרֶיךָ, שֶׁחֲבֵרֶיךָ יְקַיְּמוּהָ בְּיָדֶךָ. (משלי ג׳:ה׳) "וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָׁעֵן". תָּנָא: לֹא רַבִּי נְהוֹרַאי שְׁמוֹ, אֶלָּא רַבִּי נְחֶמְיָה שְׁמוֹ, וְאַמְרֵי לָהּ, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ שְׁמוֹ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ "רַבִּי נְהוֹרַאי"? שֶׁמַּנְהִיר עֵינֵי חֲכָמִים בַּהֲלָכָה.