מדרש על משלי 4:5

ידיך עשוני ויכוננוני. אמר איוב (איוב י ח-יא) ידיך עצבוני ויעשוני וגו'. הלא כחלב תתיכני וגו'. עור ובשר תלבישני וגו'. מי עשה כל אלה אמר דוד אתה האלקים ידיך עשוני ויכוננוני. הכלי הזה בזמן שהוא נאה מי משתבח הוי אומר מי שעשאו. כך אמר דוד אני הכלי ואתה הוא האומן עשה אותי נאה בשביל שיקלסוך. לכך נאמר ידיך עשוני ויכוננוני. מהו הבינני ואלמדה מצותיך. אמר דוד החבית של יין אין נותנין לתוכה יין עד שיזפתו אותה בזפת. כך זפתני ואחר כך שים בי יין. הבינה הוא הזפת. והתלמוד הוא היין. הבינני תן בי בינה ואחר כך ואלמדה מצותיך. (משלי ד ה) קנה חכמה קנה בינה. (שם ז) ובכל קנינך קנה בינה. וכן הוא אומר (שם א ב) לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה. מי שיש לו חכמה ואין לו בינה דומה למי שיש בידו פת ואין לו מה יאכל בה. ומי שיש לו בינה ואין לו חכמה דומה למי שיש בידו תבשיל ואין לו פת שיאכל בו. ומי שיש לו חכמה ובינה דומה למי שיש בידו פת ותבשיל והוא אוכל שניהם ושבע. כך אמר דוד הלחם היא החכמה והתבשיל היא הבינה. ומי שאין בידו לא זו ולא זו אין בידו כלום. מנהגו של עולם אדם עושה לו חלוק במאה מנה אינו כלום. כך אמר הבינני ואלמדה מצותיך: