Musar על משלי 4:5

אבל הקנה שהוא סוד השופר, סוד ספירות הבינה שהיא עולם הבא שאין בו לא אכילה ולא שתיה, עליו אמרו (משלי ד, ה) קנ"ה חכמה קנ"ה בינה. רצה לומר, הקנה רומז ע"ז שאין בו רק הקול קול יעקב, שהוא הדבור שנחצב מהנשמה, כמו שנאמר (בראשית ב, ז) ויהי האדם לנפש חיה, ותרגם אונקלוס, לרוח ממללא:

לתלמוד תורה דרך כלל, ישעבד את כל קומתו לתורה, המוח שהוא המחשבה והלב יתנם על התורה להיותו חכם ומבין דבר מתוך דבר. אזניו יהיו פתוחות לשמוע דברי תורה. עיניו תחזינה מישרים בתוך ספרי הקודש. מסיר אזניו משמוע [למסית מדברי] תורה בחוטם ריח ניחוח, כי לא הקפדן מלמד (אבות ב, ה). פיו ידבר דברי תורה, הקנה יהיה בסוד (משלי ד, ה) קנ"ה חכמ"ה וקנ"ה בינ"ה, ילך הקול מהקנה דרך פ"ה ללמוד בקול, כמו שאמרו רז"ל (עירובין נד, א) אל תקרי למוצאיהם, אלא למוצא מפיהם. הושט ששם האכילה יקיים (אבות ו, ד) כך דרכה של תורה פת במלח תאכל וכו', ואז נקי יהיה. הכרס פי טבעת ופי האמה שהם נקבים נקבים לצואה ושתן, על ידיהם יהיה נקי וטהור לגמרי. אפילו מהמעט שאכל ושתה, יראה שיהיה נפנה ברגילות, והכל כדי שילמוד תורה בטהרה. בידים יכתוב ספרים, וגם בהם נושא ספרים. גם אמרו, אין מקנחין בימין מפני שבה מראין טעמי תורה, (פרש"י) סוף פרק הרואה (ברכות סב, א) פירש רש"י נגינות טעמי המקרא של תורה נביאים וכתובים, בין בניקוד של ספר, בין בהגבהת קול ובצלצול נעימות הנגינה של פשטא ודרגא ושופר מהפך מוליך ידו לפי טעם הנגינה, ראיתי בקוראים הבאי ם מארץ ישראל, עכ"ל. גם בידיו יצייר צורות משמעתות חמורות המוזכרות בתלמוד, כמו בעירובין וסוכה והרבה כהם. רגליו ירוצו לתורה לבית המדרש, ילך מחיל אל חיל. הרי נעשה מרכבה שיעור קומה בתלמוד תורה:

הרי השבע הם נגד שבעת ימי הבנין. ולענינינו נאמר, כי הנה יעקב שמדתו תפארת כולל כל הבנין כנודע. וכן יוסף הוא משך התפארת. על כן שני פעמים היו שבע פרות ושבע שבלים, ושניהם ביחד י"ד, והם י"ד שבטים עם אפרים ומנשה והם עולים בקנה אחד, רומז לבנין שבעה שלמעלה שעולה בקנה אחד, דהיינו שרשם בינה כנודע. והוא סוד כל אז שבתורה, שהזיין נכנסין באלף כי הבינה שורש להם. ונודע כי הבינה מיוחדת בסוד ג' ראשונות החשובות כאחד. וזהו קנה אחד בסוד (משלי ד, ה) קנ"ה חכמ"ה קנ"ה בינ"ה, הרי חכמ"ה ובינ"ה ויחודם על ידי הדעת כנודע. וזהו חכמה ובינה ודעת: