מדרש על משלי לא:21

[ואברהם זקן]. זה שאמר הכתוב אשת חיל מי ימצא (משלי לא י), הדברים על מי נאמרו, לפי שכתיב למעלה ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה (בראשית כג ב), התחיל בוכהומספיד, ואמר אימתי יש לי ליטול כיוצא בך, אשת חיל זו שרה, שנאמר הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את (שם יב יא).ורחוק מפנינים מכרה, שבאת ממרחק, שנאמר קורא ממזרח עיט מארץ מרחק איש עצתי (ישעיה מו יא). בטח בה לב בעלה, זו שרה, שנאמר [אמרי נא אחותי את] למען ייטב לי בעבורך (בראשית י ביג). ושלל לא יחסר זה אברהם אבינו, שנאמר ואברם כבד מאד (שם יג ב). גמלתהו טוב ולא רע, זו שרה, שנאמר ולאברם היטיב בעבורה (שם יב טז), דרשה צמר ופשתים, בין ישמעאל ליצחק, שנאמר ותרא שרה את בן הגר המצרית וגו' ותאמר לאברהם גרש (את) האמה הזאת וגו' (שם כא ט י). היתה כאניות סוחר, שהיתה מטלטלת ממקום למקום וממדינה למדינה, כספינה הזאת ההולכת ממקום למקום בים. ממרחק תביא לחמה, שנאמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך וגו' (שם כ טז). ותקם בעוד לילה, אימתי וישכם אברהם בוקר וגו' (שם כב ג). ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה, בעצם היום הזה נמול אברהם וגו' (שם יז כו), ואין חק אלא מילה, שנאמר ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם (תהלים קה י). זממה שדה ותקחהו, שעד שהיא בחיים זממה ליטול את מערת המכפלה, ותקחהו שהרי נקברה בה. מפרי כפיה נטעה כרם, שנאמר ויטע אשל (בראשית כא לג), מהו ויטע, כד"א ויטע כרם (שם ט כ). חגרה בעז מתניה, שאמר לה אברהם, מהרי שלש סאים קמח סלת וגו' (שם יח ו). טעמה כי טוב סחרה, ותאמר מי מלל לאברהם הניקה בנים שרה (שם כא ז). לא יכבה בילה נרה, אימתי ויחלק עליהם לילה (שם יד טו). לא תירא לביתה משלג, אימתי כשהראה לו הקב"ה גיהנם, בישרה שאין אחד מבניה יורד לתוכו, שנאמר והנה תנור עשן ולפיד אש (בראשית טו יז), למה לפי שהם מקיימים שני דברים. כי כל ביתה לבוש שנים, אלו שבת ומילה. מרבדים עשתה לה, אימתי כשאמרו לו איה שרה אשתך (שם יח ט), אמר לה מבושרת את שאת יולדת, ומהם יוצאים כהנים גדולים שמשמשין באהל מועד. שש וארגמן לבושה, שנאמר (שש) [תכלת] וארגמן וגו' (שמות כו לא. נודע בשערים בעלה, כשמתה שרה קפצה זקנה על אברהם ונקרא זקן, שנאמר שמעני אדני נשיא אלהים את בתוכנו (בראשית כג ו), הוי נודע בשערים בעלה, מיד כשבתו עם זקני ארץ הזקין, לכך נאמר ואברהם זקן.

לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שנים (משלי לא כא), חזקיה אמר משפט רשעים מגיהנם שנים עשר חדש, ששה חדשים בחמה, וששה חדשים בצינה, בתחלה הקב"ה מכניס בהם חיכוך, והם אומרים זו גיהנם של הקב"ה, ואחר כך הוא מוציאן לשלג, והם אומרים זו היא צינתו של הקב"ה, בתחלה הם אומרים ווה, ולבסוף הם אומרים ווי, הוא שדוד אמר ויעלני מבור שאון מטיט היון (תהלים מ ג), ממקום שאומרים וה וויי, והיכן משלימין עצמם, ר' יהודה [ברבי] אומר בשלג, הדה הוא דכתיב בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון (שם סח טו), השלג הוא צלמונא שלהם, יכול אף ישראל כן, תלמוד לומר כי כל ביתה לבוש שנים, מילה ופריעה, ציצית ותפילין, הענק תעניק, נתון תתן, פתוח תפתח, עשר תעשר, לפיכך משה מזהיר לישראל עשר תעשר.

[ד] לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שנים (משלי לא:כא). חזקיה אמ' משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חודש, ששה חדשים בחמה, וששה חדשים בצינה. בתחילה הקב"ה מכניס בהם חכך והוא מכניסם בגיהנם בחמה, והן אומרין זו היא גיהנם של הקב"ה. ואחר כך הוא מוציאם לשלג, והן אומרין זו היא צינתו של הקב"ה. בתחילה הן אומ' וה, ולבסוף הן אומ' ווי, והוא שדוד אומר ויעלני מבור שאון מטיט היון (תהלים מ:ג), מה הוא מטיט היון, ממקום שאומ' ווה ווי. ואיכן הן משלימין נפשותיהם, יהודה ברבי א' בשלג, הד' דכת' בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון (שם סח:טו), השלג היא צלמונה שלהם. יכול אף ישר' כן, ת"ל לא תירא לביתה משלג, כי כל ביתה לבוש שנים (משלי שם), לבוש שנים, מילה ופריעה, ציצית ותפילים, הענק תענק, נתן תתן, פתח תפתח, עשר תעשר. לפיכך משה מזהיר את ישר' ואו' להם עשר תעשר וגו' (דברים יד:כב).