Musar על משלי לא:21

גַּם מִדַּת הַצַּדִּיקִים לְהוֹכִיחַ אֶת הָרְשָׁעִים, בִּרְאוֹתָם אֵיזֶה חִלּוּל ה', אוֹ מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים אֲשֶׁר הֵם מַרְעִישִׁים לִבְנֵי אָדָם, אַף שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ פֶּן יִרְדְּפוּ אַחַר הַמּוֹכִיחַ בִּרְדִיפָה מְסֻכֶּנֶת, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יַרְאֶה לוֹ פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת, כִּי אִם פָּנִים זוֹעֲפוֹת, שֶׁמֵּבִין בְּעַצְמוֹ, שֶׁמַּעֲשָׂיו אֵינָם יְשָׁרִים בְּעֵינָיו, וְיִצְטַעֵר בְּלִבּוֹ עַל מַה שֶּׁזֶּה הָרָשָׁע מַכְעִיס אֶת בּוֹרְאוֹ, וּבִלְבָבוֹ יְבַקֵּשׁ, שֶׁיַּהֲפֹךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָבוֹ וְיַטֵּהוּ לְדֶרֶךְ הַיִּרְאָה. וְזֶהוּ חִיּוּב לְעַבְדֵי ה' הַנֶּאֱמָנִים, לְהוֹכִיחַ אֶת הָרְשָׁעִים וּלְהִצְטַעֵר בְּרוֹאָם אוֹ בְּשָׁמְעָם רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם שֶׁל הָרְשָׁעִים. וְעִנְיַן זֶה הוּא מְבֹאָר בַּזֹּהַר שָׁם, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִצְחָק אָזְלֵי כַּחֲדָא בְּאוֹרְחָא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כְּתִיב (מִשְׁלֵי לא, כא): "לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג, כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבוּשׁ שָׁנִים". הַאי קְרָא רַבִּי חִזְקִיָּה חֲבֵרֵנוּ אוֹקִים בֵּיהּ. דְּאָמַר: דִּינָא דְחַיְּבָא הוּא תְּרֵיסַר יַרְחִין. פַּלְגָּא מִנַּיְהוּ אִיתְדִין בְּחַמִּין, וּפַלְגָּא מִנַּיְהוּ בְּתַלְגָּא. בְּשַׁעְתָּא דְּעָאלִין לְנוּרָא, אָמְרוּ: דָּא הִיא גֵּיהִנָּם וַדַּאי! עָאלִין לְתַלְגָּא, אַמְרֵי: דָּא חֵרוּפָא דְסִתְוָא (פֵּרוּשׁ: קְרִירוּת הַחֹרֶף). וְהָרְשָׁעִים שְׂמֵחִין וְאוֹמְרִין: יֵשׁ לָנוּ נַחַת רוּחַ, שֶׁבָּאנוּ אַחַר דִּין הָאֵשׁ לְמָקוֹם קַר, אֲבָל הֵן אֵינָן יוֹדְעִין, שֶׁבַּתַּלְגָא, שֶׁהוּא הַשֶּׁלֶג, נִגְמַר דִּינָם, וְסוֹבְלִין שָׁם עֳנָשִׁים קָשִׁים וּמָרִים. יָכוֹל אַף לְצַדִּיקִים כֵּן, שֶׁיִּהְיוּ נִדּוֹנִין בְּשֶׁלֶג? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג. כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבוּשׁ שָׁנִים — אַל תִּקְרֵי לָבוּשׁ שָׁנִים, בְּקָמָץ, אֶלָּא שְׁנַיִם — מִילָה וּפְרִיעָה, צִיצִית וּתְפִלִּין, מְזוּזָה נֵר חֲנֻכָּה וְכוּ'.