מדרש על קהלת 11:7

כתוב ומתוק האור וטוב לעינים לראות את השמש: (קהלת י״א:ז׳)

ומתוק האור וטוב לעינים לראות את השמש. ומתוק יהיה לו לאדם לעולם הבא אם יסתכל באור הזה ויתבונן מעשה השם. וטוב לעינים הוא שיראה האדם את השמש שהוא המאור הגדל שהוא עולה ויורד ופעמים מחשיך ויאמר בן אדם בדעתו מיכן הוא דרך בני האדם פעמים יהיו בשמחתה פעמים יהיו בעצבון וישית אל לבו ויודה לבוראו על כל מה שבאין עליו אם טוב אם רע. ס"א ומתוק האור שעתיד הקב"ה להאיר לצדיקים אשרי מי שיזכה לאותו אור לאור באור החיים. את השמש. נתן הקב"ה השמש דוגמא בעולם הזה להתבונן אורו של הקב"ה לעתיד לבא.

(משלי כח כז): "נותן לרש אין מחסור, ומעלים עיניו רב מארות" - אמר רבי עקיבא: כל מי שנותן צדקה לעני - אין מחסור, ואם לאו, ומעלים עיניו - רב מארות. הוא היה אומר: אם היה עני אצלך שחרית, ונתת לו איסר והלך לו, ובא אחר במנחה, אל תאמר 'כבר נתתי לראשון', אלא מצוה שתתן גם לאחרון, דכתיב (קהלת יא ז): "בבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך, כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה, ואם שניהם כאחד טובים".