מדרש על קהלת 2:10

ד"א לשחוק אמרתי מהולל. אמר ר' אחא אמר שלמה דברים ששחקה עליהם מדת הדין, כתיב לא ירבה לו נשים (דברים יז יז), וכתיב ויהי לו נשים שרות שבע מ אות וגו' (מ"א יא ג), כתיב לא ירבה לו סוסים (דברים שם טז), וכתיב ויהי לשלמה ארבעים אלף אורות סוסים (מ"א ה ו), [כתיב] וכסף וזהב לא ירבה לו מאד (דברים יז), וכתיב ויתן המלך את הכסף וגו' (מ"א י כז), ולא היו נגנבות, אמר ר' יוסי בר חנינא היו כאבני עשר אמות, וכאבני שמונה אמות, תני ר' שמעון בן יוחי אפילו משקלות שהיו בימי שלמה של זהב היו. ולשמחה מה זו עושה, א"ל הקב"ה מה העטרה הזו בידך, רד מכסאך, מיד ירד מלאך בדמות שלמה וישב על כסאו, והיה שלמה מחזר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ואומר אני קהלת הייתי מלך [על ישראל בירושלים] (קהלת א יב), והם אומרים לו שלמה המלך יושב על כסאו, ואתה הולך ומשתטה, והיו מכין אותו בקנה, ונותנין לפניו קערה של גריסין, באותה שעה אמר שלמה וזה היה חלקי מכל עמלי (קהלת ב י).

דָּבָר אַחֵר, לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל, מַה מְּעֻרְבָּב הַשְֹּׂחוֹק, דְּאָמַר רַבִּי אַחָא אָמַר שְׁמוּאֵל שְׁלשָׁה הֵן הַדְּבָרִים שֶׁשִֹּׂחֲקָה עֲלֵיהֶם מִדַּת הַדִּין וּלְבַסּוֹף הוֹלְלָתַם וְעִרְבְּבָתַם, כְּתִיב (דברים יז, יז): וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים, וּכְתִיב (מלכים א יא, ג): [ויהי לשלמה שבע מאות שרות ושלש מאות פלגשים] [ויהי לו נשים שרות שבע מאות ופילגשים שלש מאות], כְּתִיב (דברים יז, טז): לֹא יַרְבֶּה לוֹ סוּסִים, וּכְתִיב (מלכים א ה, ו): וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים. כְּתִיב (דברים יז, יז): וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לוֹ מְאֹד, וּכְתִיב (דברי הימים ב א, טו): וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב בִּירוּשָׁלַיִם כָּאֲבָנִים, לֹא הָיוּ נִגְנָבוֹת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אַבְנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת וְאַבְנֵי שְׁמוֹנָה אַמּוֹת. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אֲפִלּוּ מִשְׁקָלוֹת שֶׁהָיוּ בִּימֵי שְׁלֹמֹה שֶׁל זָהָב הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א י, כא): אֵין כֶּסֶף נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה, מָה עֲטָרָה זוֹ עוֹשָׂה בְּיָדְךָ רֵד מִכִּסְאִי, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרַד מַלְאָךְ בִּדְמוּתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה וְיָשַׁב עַל כִּסְאוֹ, וְהָיָה מְחַזֵּר עַל בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וְעַל בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְעַל בָּתֵּי גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמֵר: אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ, וְהָיוּ מַכִּין אוֹתוֹ בְּקָנֶה וְנוֹתְנִין לְפָנָיו קְעָרָה שֶׁל גְּרִיסִין, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה וְאָמַר (קהלת ב, י): וְזֶה הָיָה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי.

וכל אשר שאלו עיני אלו הנשים. כענין שנ' כי היא ישרה בעיני. לא אצלתי מהם לשון מניעה אל"ף בקום עי"ן כלומ' לא עצלתי מהם מלעשות לא מנעתי מהם את לבי מכל שמחה של נשים. כי לבי שמח בכל עמלי שהיה לו אלף נשים. וזה היה חלקי מכל עמלי. זה רחבעם דכתי' ובן שלמה רחבעם. ס"א וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם זו חכמת התורה דכתי' בני אל יליזו מעיניך. כי לבי שמח בכל עמלי. שברה של תורה, וזה היה חלקי מכל עמלי לעולם הבא.