תלמוד על קהלת 2:10

כָּתוּב לִשְׂח֖וֹק אָמַ֣רְתִּי מְהוֹלָ֑ל. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁלֹמֹה. מָה עֲטָרָה זוֹ בְרֹאשְׁךָ. רֵד מִכִּסְאִי. רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינִה אוֹמֵר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרַד מַלְאָךְ וְנִדִמֶה כִדְמוּת שְׁלֹמֹה וְהֶעֱמִידוֹ מִכְִּסְאוֹ וְיָשַׁב תַּחְתָּיו. וְהָיָה מְחַזֵּר עַל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְאוֹמֵר אֲנִ֣י קֹהֶ֗לֶת הָיִ֥יתִי מֶ֛לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּירוּשָׁלָֽם׃ וַהֲווּ מָרִין לֵיהּ. מַלְכָּא יְתִיב עַל בִּסֶּילְּיוֹן דִּידֵיהּ וְתֵימַר אֲנִ֣י קֹהֶ֗לֶת. וְהָיוּ מַכִּין אוֹתוֹ בְקָנֶה וּמֵבִיאִין לְפָנָיו קְעָרַת גְּרִיסִין. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר וְזֶה־הָיָ֥ה חֶלְקִ֖י. אִית דָּֽמְרִין. חוּטְרָא. וְאִית דָּֽמְרִין. קַנְיָא. וְאִית דָּֽמְרִין. קוֹשַׁרְתֵּיהּ. וּמִי קִיטְרְגוֹ. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. יוֹ״ד שֶׁבְּיַרְבֶּה קִיטְרְגוֹ. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. עָלָה סֵפֶר מִשְׁנֶה תוֹרָה וְנִשְׁתַּטַּח לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לְפָנָיו. רִבּוֹן הָעוֹלָם. כָּתַבְתָּה בְתוֹרָתָךְ. כָּל־דִּײַתֵיקֵי שֶׁבָּֽטְלָה מִקְצָתָהּ בָּֽטְלָה כּוּלָּהּ. וַהֲרֵי שְׁלֹמֹה מְבַקֵּשׁ לַעֲקוֹר יוּ״ד מִמֶּנִּי. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שְׁלֹמֹה וְאֶלֶף כְּיוֹצֵא בוֹ בְטֵילִין וְדָבָר מִמָּךְ אֵינוֹ בָטֵל.

ולבסוף לא מלך אלא על מקלו שנאמר (קהלת ב, י) זה היה חלקי מכל עמלי רב ושמואל חד אמר מקלו וחד אמר גונדו