מדרש על קהלת 6:9

(דף עד ע״ב) כתיב (דברים ח טז) המאכילך מן במדבר וכתיב (שם) ויענך וירעיבך רבי אמי ור׳ אסי חד אמר אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו. וחד אמר אינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל. אמר רב יוסף מכאן רמז לסומין שאוכלין ואינן שבעין. אמר אביי הילכך מאן דאית ליה סעודתא לא ניכלה אלא ביממא. א״ר זירא מאי קראה (קהלת ו ט) טוב מראה עינים מהלך נפש. (משלי כג לא) כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים ר׳ אמי ור׳ אסי חד אמר כל הנותן עינו בכוסו כל העולם דומה עליו כמישור וחד אמר כל הנותן עיניו בכוסו כל העריות דומות עליו כמישור (שם יב כו) דאגה בלב איש ישחנה רבי אמי ורבי אסי חד אמר יסיחנה מדעתו וחד אמר ישיחנה לאחרים. (ישעיה סה כה) ונחש עפר לחמו רבי אמי ורבי אמי חד אמר אפילו אוכל כל מעדני עולם טועם בהם טעם עפר וחד אמר אפילו אוכל כל מעדני עולם אין דעתו מתקררת עד שיאכל עפר: תניא א״ר יוסי בוא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם. בשר ודם מקניט את חבירו יורד עמו עד לחייו אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן קלל את הנחש עולה לגג מזונותיו עמו יורד לקרקע מזונותיו עמו קלל את כנען אוכל מה שרבו אוכל ושותה מה שרבו שותה קלל את האשה הכל רצין אחריה קלל את האדמה הכל ניזונין הימנה:

סה כְּתִיב: (דברים ח) "הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר [לְמַעַן עַנֹּתְךְ"]. (וכתיב: (שם) "ויענך ויעיבך") רַבִּי אַמִי וְרַבִּי אַסִי, חַד אָמַר: אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ, לְמִי שֶׁאֵין לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ. וְחַד אָמַר: אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁרוֹאֶה וְאוֹכֵל, לְמִי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְאוֹכֵל. אָמַר רַב יוֹסֵף: מִכָּאן רֶמֶז לַסּוּמִין, שֶׁאוֹכְלִין וְאֵינָן שְׂבֵעִין. אָמַר רַבִּי זֵירָא: מַאי קְרָאָה: (קהלת ו) "טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ". אָמַר אַבַּיֵי: הִלְכָּךְ, מַאן דְּאִית לֵיהּ סְעוּדָתָא, לָא נֵיכְלָהּ אֶלָּא בִּימָמָא. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: "טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם" בְּאִשָּׁה, יוֹתֵר מִגּוּפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ". (משלי כּג) "כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים". רַבִּי אַמִי וְרַבִּי אַסִי, חַד אָמַר: כָּל הַנּוֹתֵן עֵינוֹ בְּכוֹסוֹ, כָּל הָעוֹלָם [כֻּלּוֹ] דּוֹמֶה עָלָיו כְּמִישׁוֹר. וְחַד אָמַר: כָּל הַנּוֹתֵן עֵינוֹ בְּכוֹסוֹ, כָּל הָעֲרָיוֹת דּוֹמוֹת עָלָיו כְּמִישׁוֹר. (שם יב) "דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה". רַבִּי אַמִי וְרַבִּי אַסִי, חַד אָמַר: יְסִיחֶנָּה מִדַּעְתּוֹ. וְחַד אָמַר: יְשִׂיחֶנָּה לַאֲחֵרִים. (ישעיה סה) "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ". רַבִּי אַמִי וְרַבִּי אַסִי. חַד אָמַר: אֲפִלּוּ אוֹכֵל כָּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם, טוֹעֵם בָּהֶם טַעַם עָפָר. וְחַד אָמַר: אֲפִלּוּ אוֹכֵל כָּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם, אֵין דַּעְתּוֹ (מתקררת) [מְיֻּשֶּׁבֶת], עַד שֶׁיֹּאכַל עָפָר.

טוב מראה עינים מהלך נפש. טוב מי שהוא סברן בלמודו מי שיש לו הרגל לשון. ס"א טוב מראה עינים שבאשה יותר מגופו של מעשה. ס"א טוב מראה עינים מהלך נפש. טוב לאדם שממונו בידו ואל יתן אותו לסחור בו ויהלוך לבו אחריו ויהיה דואג עליו. גם זה הכל שרודף אחר הון רב ורעיון רוח.