מדרש על שמות 12:13

כֹּה תְבָרְכוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ג, ז): הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה וגו', רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי פָּתַר לֵיהּ בִּשְׁלֹמֹה: הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה זֶה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, (שיר השירים ג, ז): שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ שֶׁהָיוּ שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סוֹבְבִים מִטָּתוֹ בַּלַּיְלָה, וְהֵן הָיוּ (שיר השירים ג, ז): מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל. (שיר השירים ג, ח): כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, לָמָּה הָיָה עוֹשֶׂה כֵן (שיר השירים ג, ח): מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת, שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מִן הָרוּחוֹת שֶׁלֹא יַזִּיקוּהוּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי עַד שֶׁלֹא יֶחֱטָא אָדָם נוֹתְנִים לוֹ אֵימָה וְיִרְאָה, מִשֶּׁהוּא חוֹטֵא נוֹתְנִין עָלָיו אֵימָה וְיִרְאָה. עַד שֶׁלֹא חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹל הַדִּבּוּר וְעוֹמֵד עַל רַגְלָיו וְיָכוֹל לַעֲמֹד בּוֹ, מִשֶּׁחָטָא הָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹל הַדִּבּוּר וּמִתְחַבֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, ח): וַיִתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וגו'. אָמַר רַבִּי אָבִין עַד שֶׁלֹא חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה שׁוֹמֵעַ הַקּוֹל אֵימֶרוֹן, מִשֶּׁחָטָא הָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל אַגְרִיאוֹן. עַד שֶׁלֹא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל (שמות כד, יז): וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, שֶׁבַע מְחִצּוֹת שֶׁל אֵשׁ הָיוּ כּוֹסְסוֹת זוֹ בָּזוֹ, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל רוֹאִים וְלֹא מִתְיָרְאִים וְלֹא מִתְפַּחֲדִים, וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ אֲפִלּוּ פְּנֵי הַסַּרְסוּר לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְהִסְתַּכֵּל (שמות לד, ל): וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת משֶׁה וְהִנֵּה קָרַן וגו', רַבִּי פִּינְחָס בֶּן רַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי חָנִין אַף הַסַּרְסוּר הִרְגִּישׁ עִמָּהֶם מִן שָׁעָה לְשָׁעָה, שֶׁלְּשֶׁעָבַר (תהלים סח, יג): מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַיְּבוּ מַלְכֵי צְבָאוֹת, מַלְכֵיהוֹן דְּמַלְאָכַיָא, אֲפִלּוּ מִיכָאֵל אֲפִלּוּ גַּבְרִיאֵל הָיוּ מִתְיָרְאִים מִפְּנֵי משֶׁה, וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ בַּגּוֹלְיָרִין שֶׁלָּהֶם, לֹא הָיָה משֶׁה יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ט, יט): כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה. עַד שֶׁלֹא חָטָא שָׁאוּל, וְשָׁאוּל לָקַח אֶת הַמְּלוּכָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (שמואל א יד, מז): וְשָׁאוּל לָכַד הַמְּלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל וגו'. מַהוּ (שמואל א יד, מז): וּבְכֹל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ, נָצָח. בְּאֵיזוֹ זְכוּת, בִּזְכוּת מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהָיוּ בְּיָדוֹ, שֶׁהָיָה עָנִי וְאוֹכֵל חֻלִּין בְּטָהֳרָה, וּמְבַזְבֵּז אֶת מָמוֹנוֹ וְחָס עַל מָמוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁשָּׁקַל כְּבוֹד עַבְדּוֹ לִכְבוֹד עַצְמוֹ. רַבִּי יְהוּדָה בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר וְשֶׁהָיָה בֶּן תּוֹרָה, דִּכְתִיב (משלי ח, טו): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וגו', וְכֵיוָן שֶׁחָטָא (שמואל א כח, ה): וַיַּרְא שָׁאוּל אֶת מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּרָא וגו'. עַד שֶׁלֹא חָטָא דָּוִד בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה (תהלים כז, א): ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא וגו', וְכֵיוָן שֶׁבָּא אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה (שמואל ב יז, ב): וָאָבוֹא עָלָיו וְהוּא יָגֵעַ וּרְפֵה יָדַיִם. עַד שֶׁלֹא חָטָא שְׁלֹמֹה הָיָה רוֹדֶה בַּשִּׁירִים וּבַשִּׁירוֹת וְהָיָה מוֹשֵׁל עַל הַשֵּׁדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ב, ח): עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת וגו', מְשׁוֹרְרִים זְכָרִים וּמְשׁוֹרְרוֹת נְקֵבוֹת, (קהלת ב, ח): וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם, פְּרוּבָטַיָּה. (קהלת ב, ח): שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת, שִׁדָּה וְשִׁדָּתִין, דַּהֲווֹ אַזְיָן בְּהוֹן. כֵּיוָן שֶׁבָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְכָל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל אַשְׁמְדַאי, וְכֵיוָן שֶׁחָטָא טְרָדוֹ אַשְׁמְדַאי, וּלְאַחַר שֶׁחָזַר לְמַלְכוּתוֹ הָיָה פַּחֲדוֹ עָלָיו, וְהֵבִיא שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּרִים אֶת מִטָּתוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת, שֶׁהָיָה מִתְפַּחֵד מִן הָרוּחוֹת. הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה וגו' (שיר השירים ג, ז): רַבָּנִין פָּתְרִין קְרָיָה בְּיוֹצְאֵי מִצְרָיִם. הִנֵּה מִטָּתוֹ, מַטּוֹתָיו שְׁבָטָיו, כְּמָה דְתֵימָא (חבקוק ג, ט): שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת. שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה. מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, לְהָבִיא טַף וְנָשִׁים. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב (שמות יג, יח): וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, מִמִּי לָמְדוּ, מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ג): ה' אִישׁ מִלְחָמָה. אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם משֶׁה כָּךְ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סִינְטוֹמוֹס (שמות יב, מח): וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ, הָיָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל חֶרֶב וּמַנִּיחוֹ עַל יְרֵכוֹ וּמָל עַצְמוֹ. מִי מָלָן, רַבִּי בֶּרֶכְיָה תָּנֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, משֶׁה מוֹהֵל, וְאַהֲרֹן פּוֹרֵעַ, וִיהוֹשֻׁעַ מַשְׁקֶה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים יְהוֹשֻׁעַ מוֹהֵל, וְאַהֲרֹן פּוֹרֵעַ, וּמשֶׁה מַשְׁקֶה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע ה, ב): וְשׁוּב מֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית, הֲרֵי מִכָּאן שֶׁמָּלָן רִאשׁוֹנָה (יהושע ה, ג): וַיָּמָל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו'. מַהוּ (יהושע ה, ג): אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת, אָמַר רַבִּי לֵוִי מָקוֹם שֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ גִּבְעָה בַּעֲרָלוֹת. הֲרֵי אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ. מַהוּ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת, שֶׁלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת פֶּסַח, דִּכְתִיב: וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ, וְאִם לֹא יַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל פֶּסַח הָיוּ מֵתִים בְּלֵילֵי הַפֶּסַח כַּאֲשֶׁר מֵתוּ בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, יג): וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵיכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. הֱוֵי: מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת. הִנֵּה מִטָּתוֹ וגו', רַבִּי יוֹנָתָן פָּתַר קְרָיָה בְּסַנְהֶדְרִיּוֹת. הִנֵּה מִטָּתוֹ שְׁבָטָיו, כְּמָה דְתֵימָא שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת. שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, אֵלּוּ שִׁשִּׁים עַם הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב כה, יט): וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ הַנִּמְצְאִים בָּעִיר, מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, לְהָבִיא אַחַד עָשָׂר אִישׁ, הֲרֵי שִׁבְעִים וְאֶחָד סַנְהֶדְּרִין. וּמַאי נִינְהוּ אַחַד עָשָׂר אִישׁ, דִּכְתִיב (מלכים ב כה, יח): וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים אֶת שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת צְפַנְיָהוּ כֹּהֵן מִשְׁנֶה וְאֶת שְׁלשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף, הֲרֵי חֲמִשָּׁה, (מלכים ב, כה, יט): וּמִן הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד זֶה מֻפְלָא שֶׁל בֵּית דִּין, הֲרֵי שִׁשָּׁה, (מלכים ב כה, יט): וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ, הֲרֵי אַחַד עָשָׂר אִישׁ. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ירמיה נב, כה): וְשִׁבְעָה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ, מַאי נִינְהוּ הַשְּׁנַיִם יְתֵרִים, לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם שְׁנֵי סוֹפְרֵי הַדַּיָּנִין. (ירמיה נב, כה): וְאֶת סֹפֵר שַׂר הַצָּבָא הַמַּצְבִּא זֶה שְׁלִיחַ בֵּית דִּין. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יוֹסֵי, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כֻּלָּם הָיוּ מְשַׁנְּנִין אֶת הַהֲלָכָה כֶּחָרֶב, שֶׁאִם בָּא מַעֲשֶׂה לְתוֹךְ יְדֵיהֶם שֶׁלֹא תְהֵא הֲלָכָה קוֹרֵא לָהֶם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בִּשְׁעַת הַדִּין הַכֹּל נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִין בַּהֲלָכָה לְהוֹצִיא אֶת הַדִּין לַאֲמִתּוֹ, וְהָיוּ רוֹאִין כְּאִלּוּ חֶרֶב מֻנַּחַת לָהֶן בֵּין יַרְכוֹתֵיהֶן וְגֵיהִנֹּם פְּתוּחָה לִפְנֵיהֶם, הֱוֵי: מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת, הָיוּ מִתְפַּחֲדִין הֵיאַךְ לְהוֹצִיא אֶת הַמַּעֲשֶׂה כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. רַבִּי מְנַחֵם חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי אֲבִינָה אִם בָּאָה אִשָּׁה אֶצְלְךָ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לִשְׁאֹל לְךָ עַל הַדִּין אוֹ עַל הַשְּׁאֵלָּה, תְּהֵא רוֹאֶה אוֹתָהּ כְּאִלּוּ יָצְאָה מִירֵכֶךָ, לֹא תִתֵּן בָּהּ עָיִן, וּתְהֵא מְפַחֵד מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם הַדּוֹמֶה לַלָּיְלָה. הִנֵּה הִנֵּה מִטָּתוֹ וגו', רַבִּי שַׂמְלָאי פָּתַר קְרָיָה בַּמִּשְׁמָרוֹת, הִנֵּה מִטָּתוֹ מַטּוֹתָיו שְׁבָטָיו, הֵיאַךְ מָה דְתֵימָא שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת, שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, אֵלּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת כְּהֻנָּה וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת לְוִיָּה וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַחְלְקוֹת. מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, לְהָבִיא שְׁאָר הָעָם שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים בִּירוּשָׁלַיִם, סַנְהֶדְּרִין וּבָתֵּי דִינִין וְתַלְמִידִים. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים קמט, ו): וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, זוֹ מִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר כא, יד): בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה'. רַבִּי זְעֵירָא וְרַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַמְלַמְּדִים אֶת הַכֹּהֲנִים הִלְכוֹת שְׁחִיטָה, וְקַבָּלָה, וּזְרִיקָה, וּקְמִיצָה, הָיוּ נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי רַדִּיפָה בְּשֵׁם רַב אַמֵּי מְבַקְּרֵי מוּמִין שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הָיוּ נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. רַב אַחָא וְרַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי שִׂמְלָאי מַגִּיהֵי סֵפֶר הָעֲזָרָה, הָיוּ נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. גִּדֵּל בַּר בִּנְיָמִין בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵּי שְׁנֵי דַּיָּנֵי גְזֵלוֹת הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם וְהָיוּ נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. רַב הוּנָא אָמַר פָּרֹכֶת הָיְתָה בָּאָה מִבֶּדֶק הַבַּיִת. שְׁמוּאֵל אָמַר נָשִׁים הָאוֹרְגוֹת אֶת הַפָּרוֹכֶת הָיוּ נוֹטְלוֹת שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, הֱוֵי: מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, שֶׁהָיוּ מְלַמְּדִין לַכֹּהֲנִים הֵיאַךְ יַעֲשׂוּ עֲבוֹדָה. אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת, הָיוּ מַזְהִירִין אוֹתָן בְּעֵת שֶׁשּׁוֹחֲטִין שֶׁלֹא לְפַגֵּל הַזְּבָחִים וְשֶׁלֹא לִפְסֹל אֶחָד מִן הַקָּרְבָּנוֹת בְּנוֹתָרוֹת. הִנֵּה מִטָּתוֹ וגו', רַבִּי בֵּיבַי בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַר קְרָיָה בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים: הִנֵּה מִטָּתוֹ, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּשֵׁם שֶׁהַמִּטָּה אֵינָהּ אֶלָּא לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה, כָּךְ כָּל מַה שֶּׁהָיָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה פָּרֶה וְרָבֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח, ח): וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים, וְאוֹמֵר (דברי הימים ב ג, ו): וְהַזָּהָב זְהַב פַּרְוָיִם, מַהוּ פַּרְוָיִם, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה פֵּרוֹת. וְאוֹמֵר (מלכים א ז, ב): בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן, לָמָּה נִקְרָא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יַעַר הַלְּבָנוֹן, לוֹמַר לָךְ מַה יַּעַר עוֹשֶׂה פֵּרוֹת אַף בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הַצּוּרוֹת שֶׁהָיוּ בְּקִירוֹתָיו שֶׁל זָהָב, שֶׁהָיוּ מְצֻיָּרִין שָׁם כָּל מִינֵי אִילָנוֹת, הָיוּ עוֹשִׂים פֵּרוֹת. שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, אֵלּוּ שִׁשִּׁים אוֹתִיּוֹת שֶׁבְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים. מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מְגַבְּרִים אֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה דְּבָרִים שֶׁהֵם נִזְכָּרִים בִּגְבוּרָה, שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְכָּר בְּכָל אַחַת וְאֶחָת (במדבר ו, כא כו): יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר ה', יִשָֹּׂא ה'. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, שֶׁהֵם נִלְחָמִים כְּנֶגֶד כָּל פֻּרְעָנֻיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ אָדָם רוֹאֶה בַּחֲלוֹמוֹ כְּאִלּוּ חֶרֶב מְחַתֶּכֶת בִּירֵכוֹ, מַה יַּעֲשֶׂה, יַשְׁכִּים לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְיַעֲמֹד לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְיִשְׁמַע בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים, וְאֵין דָּבָר רַע מַזִּיקוֹ, לְפִיכָךְ מַזְהִיר אֶת הַכֹּהֲנִים וְאוֹמֵר לָהֶם: כֹּה תְבָרְכוּ וגו'.

והיה הדם לכם לכם ולא לגרים, לכם ולא לנשים לכם ולא לעבדים מלמד שלא עשאוהו חבורות במצרים: לאות על הבתים אשר אתם שם. יכול יתן על מקום לינה ת"ל (י"ב ז') על הבתים אשר יאכלו אותו בהם יכול לא יתן אלא על מקום אכילה ת"ל על הבתים אשר אתם שם יכול יתן כאן וכאן ת"ל לאות ולא לאותות אמור מעתה מקום אכילה שם היתה לינה: וראיתי את הדם. מה אני צריך והלא הכל גלוי לפניו אלא שלא יתן אלא על המקום הנראה [לכל העובר]: ופסחתי עליכם. אלמלא דבר כתוב (אי) [לא היה] אפשר לאמרו [ופסחתי כאב שמביא לבן דב' ר' אליעזר וחכמים אומרים] כמלך שדוחק פסיעותיו ברגליו: ולא יהיה בכם נגף. מלמד שבמצרים היתה מגפה: למשחית. מלמד שבמצרים היתה השחתה: בהכתי בארץ מצרים. מלמד שבמצרים היתה מכה מלמד שלקו מצרים [באותה לילה] בשלשה מיני פורעניות במגפה ובהשחתה ובמכה.

בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי נָשִׂיא לִבְנֵי גָד אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל (במדבר ז, מב), לְפִי שֶׁשִּׁמְעוֹן לָקַח חַרְבּוֹ וְהָלַךְ וְעָשָׂה מִלְחָמָה עִם אַנְשֵׁי שְׁכֶם בִּשְׁבִיל אֲחוֹתוֹ, וּבְנֵי גָד עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן לַעֲזֹר לַאֲחֵיהֶם לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ, כְּמָה דְתֵימָא (דברים לג, כא): צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ זָכָה וְהִקְרִיב אַחַר שִׁמְעוֹן. (במדבר ז, מג): קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת וגו', אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כְּנֶגֶד יְצִיאַת מִצְרַיִם הִקְרִיב נְשִׂיא גָד, וְלָמָּה כֵן, לְפִי שֶׁבֵּרְכוֹ אָבִיו בִּגְדוּדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, יט): גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב, וְדָבָר זֶה אָמַר יַעֲקֹב עַל מַה שֶּׁהָיָה עָתִיד לַעֲבֹר חָלוּץ לַמִּלְחָמָה אֶת הַיַּרְדֵּן, כְּמָה דְּתֵימָא (במדבר לב, כז): וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ כָּל חֲלוּץ צָבָא לִפְנֵי ה' לַמִּלְחָמָה וגו', וּבִיצִיאַת מִצְרַיִם כְּתִיב צָבָא, כְּמָה דְּתֵימָא (שמות יב, מא): יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' וגו', וְנֶאֱמַר בָּהֶם (שמות יג, יח): וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', הוּא חֲמֻשִׁים הוּא חֲלוּצִים, וּלְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נֶחְלְקָה הָאָרֶץ, כְּמָה דְתֵימָא (שמות ו, ח): וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'. וּבְנֵי גָד סִיְּעוּ לָהֶם עַד שֶׁנִּכְבְּשָׁה הָאָרֶץ וְנֶחְלְקָה לְכֻלָּם, לְפִיכָךְ הִקְרִיב נָשִׂיא שֶׁלָּהֶם עַל יְצִיאַת מִצְרָיִם. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, הִתְחִיל לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹ כְּנֶגֶד מַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם מִיּוֹם שֶׁיָּרְדוּ יַעֲקֹב וּבָנָיו לְמִצְרַיִם עַד שֶׁיָּצְאוּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: קָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת, כְּנֶגֶד יוֹכֶבֶד אֵם משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (שמות ב, א): וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי, מְלַמֵּד שֶׁגֵּרְשָׁהּ עַמְרָם וְחָזַר וּלְקָחָהּ, וּלְכָךְ הִקְרִיב קְעָרָה שֶׁלֹא תִּקְרֵי קַעֲרַת, אֶלָּא קְרַעַת, לְפִי שֶׁנִּקְרַעַת מִמֶּנּוּ, אֲתוֹיֵי דְּדֵין הוּא אֲתוֹיֵי דְּדֵין. כֶּסֶף אַחַת, שֶׁנִּתְאַוָּה עַמְרָם לְהַחֲזִירָהּ לְאִשָּׁה עַל יְדֵי מִרְיָם אֲחוֹת אַהֲרֹן, וּלְכָךְ כְּתִיב כֶּסֶף, עַל שֵׁם הַתַּאֲוָה, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים פד, ג): נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי וגו', וְאוֹמֵר (בראשית לא, ל): כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ וגו'. אַחַת, אַל תִּקְרֵי אַחַת אֶלָּא אֲחוֹת, שֶׁבְּעֵת שֶׁהָיְתָה אֲחוֹת אַהֲרֹן נִתְנַבָּאת וְאָמְרָה לְאָבִיהָ שֶׁיַּחֲזִיר אִשְׁתּוֹ שֶׁעָתִיד לְהוֹלִיד מִמֶּנָּהּ בֵּן שֶׁיִּגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, עַל זֶה נֶאֱמַר (שמות טו, כ): וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן וגו', וְכִי אֲחוֹת אַהֲרֹן וְלֹא אֲחוֹת משֶׁה, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה נְבוּאָתָהּ בְּעֵת שֶׁהָיְתָה אֲחוֹת אַהֲרֹן וְלֹא אֲחוֹת משֶׁה, שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹלַד משֶׁה, וּלְפִיכָךְ בְּעֵת שֶׁהֻשְּׁלַךְ משֶׁה לַיְאוֹר הָלְכָה וְרָאֲתָה מַה יֶּאֱרַע לְמשֶׁה וּמַה יִּהְיֶה בְּסוֹף נְבוּאָתָהּ, כְּמָה דְתֵימָא (שמות ב, ד): וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק וגו'. הֱוֵי כֶּסֶף אַחַת. (במדבר ז, מג): שְׁלשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָה, לְפִי שֶׁהָיְתָה בַּת מֵאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה בְּעֵת שֶׁנּוֹלַד משֶׁה, הָא כֵיצַד, לְפִי שֶׁיּוֹכֶבֶד נוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת בְּעֵת שֶׁיָּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם, וּלְפִיכָךְ נִכְנְסָה בְּחֶשְׁבּוֹן הַיּוֹרְדִים לְמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מו, טו): כָּל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שְׁלשִׁים וְשָׁלשׁ. בִּכְלָלָן אַתְּ מוֹצֵא שְׁלשִׁים וְשָׁלשׁ וּבִפְרָטָן אֵין אַתְּ מוֹצֵא כִּי אִם שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם, לָמָּה, שֶׁיּוֹכֶבֶד נוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת וְהָיְתָה מִן הַבָּאִים לְמִצְרַיִם, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁבְּמִצְרַיִם נוֹלְדָה, אַחַר שֶׁלֹא הֻזְכַּר שְׁמָהּ עִם שְׁמוֹת הַבָּאִים, אֶלָּא לוֹמַר לָךְ שֶׁבְּמִצְרַיִם נוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת בְּעֵת שֶׁנִּכְנְסוּ לְמִצְרַיִם, אֲבָל לֹא הוֹרְתָה בְּמִצְרַיִם. צֵא וַחֲשֹׁב מִיּוֹם שֶׁיָּרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם עַד יוֹם שֶׁנּוֹלַד משֶׁה הֵן מֵאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה, לְפִי שֶׁ'רד"ו' שָׁנִים עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מב, ג): רְד"וּ שָׁמָּה, צֵא מֵהֶן שְׁמֹנִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ לְמשֶׁה בְּעֵת שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, נִשְׁתַּיְרוּ מֵאָה וּשְׁלשִׁים, הָא לָמַדְנוּ שֶׁיּוֹכֶבֶד בַּת מֵאָה וּשְׁלשִׁים שָׁנָה הָיְתָה בְּעֵת שֶׁנּוֹלַד משֶׁה. (במדבר ז, מג): מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף זֶה משֶׁה, שֶׁנִּזְרַק לַיְאוֹר. דָּבָר אַחֵר, שֶׁנִּזְרַק מִן מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, טו): וַיִּבְרַח משֶׁה וגו'. שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ (במדבר ז, מג), אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים שֶׁמִּנָּה משֶׁה כֻּלָּם נְבִיאִים, מֵאוֹתָן שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר ג, יח): וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ וגו', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר יא, טז): אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו'. (במדבר ז, מג): שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶׁמֶן לְמִנְחָה, שֶׁהוּא וְהֵם כֻּלָּם נִתְמַלְּאוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהֵם נִתְמַלְּאוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵרוּחוֹ שֶׁל משֶׁה, וּמשֶׁה לֹא חָסַר כְּלוּם, כְּאָדָם שֶׁמַּדְלִיק נֵר מִנֵּר, הַנֵּר דּוֹלֵק וַחֲבֵרוֹ אֵינוֹ חָסֵר, כְּאָדָם שֶׁמֵּרִיחַ בָּאֶתְרוֹג הוּא נֶהֱנָה וְהָאֶתְרוֹג אֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם. לְמִנְחָה, כְּמָה דְּתֵימָא (במדבר יא, כה): וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ וגו'. דָּבָר אַחֵר, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, כְּנֶגֶד אֶלְדָד וּמֵידָד, כְּמָה דְּתֵימָא (במדבר יא, כו): וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָד וגו'. לְמִנְחָה, כְּמָה דְּתֵימָא (במדבר יא, כו): וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ וגו', (במדבר ז, מד): כַּף אַחַת, שֶׁמִּתַּחַת יַד משֶׁה לָקוּ הַמִּצְרִיִּים עֶשֶׂר מַכּוֹת, הֱוֵי (במדבר ז, מד): עֲשָׂרָה זָהָב, לָמָּה הָיוּ מִקְצַת הַכֵּלִים שֶׁל כֶּסֶף וּמִקְצָתָן שֶׁל זָהָב, לוֹמַר לָךְ הָאַחֲרוֹנִים שֶׁהָיוּ שֶׁל זָהָב כְּנֶגֶד בִּיזַת הַיָּם, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַזָּהָב נֶחְמָד וְיָקָר מִן הַכֶּסֶף, כָּךְ הָיְתָה בִּיזַת הַיָּם גְּדוֹלָה מִשֶּׁל מִצְרַיִם, וְעַל אֵלּוּ וְאֵלּוּ נֶאֱמַר (שיר השירים א, יא): תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ, זוֹ בִּזַּת הַיָּם, (שיר השירים א, יא): עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף, זוֹ בִּזַּת מִצְרַיִם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יחזקאל טז, ז): וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים, בַּעֲדִי, זוֹ בִּזַּת מִצְרַיִם, עֲדָיִים, זוֹ בִּזַּת הַיָּם, הֱוֵי (במדבר ז, מד): מְלֵאָה קְטֹרֶת, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל נִתְמַלְּאוּ מֵהֶם כֶּסֶף וְזָהָב וְכָל מִינֵי בְּשָׂמִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שיר השירים ד, יג יד): שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים וגו' נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן, הֱוֵי: מְלֵאָה קְטֹרֶת. דָּבָר אַחֵר, מֵאָה וּשְׁלשִׁים שֶׁל קְעָרָה, וְשִׁבְעִים שֶׁל מִזְרָק, וַעֲשָׂרָה שֶׁל כַּף, הֲרֵי מֵאָה וָעֶשֶׂר, כְּנֶגֶד רְד"וּ שָׁנִים שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם מִיּוֹם שֶׁיָּרַד יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם עַד שֶׁיָּצְאוּ מִשָּׁם. (במדבר ז, מה): פַּר אֶחָד בֶּן וגו', הִזְכִּיר שְׁלשָׁה מִינִים לְעוֹלָה, כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה פַּרְנָסִים טוֹבִים שֶׁנָּתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, משֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו, ד): וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת משֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם. נָתַן לָהֶם מָן בִּזְכוּת משֶׁה, וְעַנְנֵי כָּבוֹד בִּזְכוּת אַהֲרֹן, וּבְאֵר בִּזְכוּת מִרְיָם. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נֶאֱמַר שְׁלשָׁה מִינֵי עוֹלָה, כְּנֶגֶד שָׁלשׁ מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהָיוּ בְּיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וּבִזְכוּתָן נִגְאֲלוּ, שֶׁלֹא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם, וְלֹא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם, וְשֶׁגָּדְרוּ עַצְמָם מִן הָעֶרְוָה. (במדבר ז, מו): שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת, כְּנֶגֶד הַפֶּסַח, שֶׁצִּוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת מִן הָעִזִּים עַל פְּרִישׁוּת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, לְפִי שֶׁעוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, וְלֹא הָיְתָה מִדַּת הַדִּין נוֹתֶנֶת לְגָאֲלָם עַד שֶׁפֵּרְשׁוּ מִמֶּנָּה. וְעַל פְּרִישׁוּת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁעָשׂוּ וְנִגְאֲלוּ עָלֶיהָ, כְּמָה דְתֵימָא (שמות יב, יג): וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם, לְפִיכָךְ הִקְרִיבוּ כְּנֶגְדָהּ שָׂעִיר לְחַטָּאת, לְפִי שֶׁבַּעֲוֹן עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָיוּ מַקְרִיבִין שָׂעִיר לְחַטָּאת. (במדבר ז, מז): וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם, כְּנֶגֶד יַעֲקֹב וְיוֹסֵף שֶׁבִּזְכוּתָם נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עז, טז): גָּאַלְתָּ בִּזְרֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָּה. דָּבָר אַחֵר, כְּנֶגֶד משֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁהֵם עָשׂוּ אֶת כָּל הַמּוֹפְתִים וְעַל יְדֵיהֶן יָצְאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יא, ו): וּמשֶׁה וְאַהֲרֹן עָשׂוּ אֶת כָּל הַמֹּפְתִים הָאֵלֶּה וגו'. (במדבר ז, מז): אֵילִם חֲמִשָּׁה וגו', לָמָּה שְׁלשָׁה מִינִים, כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה אָבוֹת, שֶׁזָּכַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַבְּרִית שֶׁכָּרַת לָהֶם וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, כד): וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב. לָמָּה חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה, לְפִי שֶׁחֶשְׁבּוֹנָם עוֹלֶה חֲמִשָּׁה עָשָׂר כְּנֶגֶד הָאָבוֹת וְהַשְּׁבָטִים שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה עָשָׂר, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָבוֹת כָּךְ נִשְׁבַּע לַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק ג, ט): שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה חֲמִשָּׁה עָשָׂר, לְפִי שֶׁנִּגְאֲלוּ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לג, ג): מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח וגו', וְאוֹמֵר (הושע ג, ב): וָאֶכְּרֶהָ לִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר כָּסֶף. (במדבר ז, מז): זֶה קָרְבַּן אֶלְיָסָף וגו', כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִקְרִיב עַל סֵדֶר גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, הִתְחִיל מְקַלֵּס אֶת קָרְבָּנוֹ, זֶה קָרְבַּן אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל.