Musar על שמות 12:13

והיתה מצות שחיטתה בין הערבים בעת תפילת המנחה שתקן יצחק אבינו ע"ה, וכבר ידעת עניינה. ונתינת דם על המשקוף ועל המזוזות, הוא דוגמת הקרבה למדה ההיא (רצה לומר למלכות שהיא נקראת פתח האהל) כענין שנאמר (שמות יב, יג) והיה הדם לכם לאות על הבתים אשר אתם שם וגו'. והיתה מצות אכילתו בלילה, רמז למדת לילה, ועל כן לא תותירו ממנו עד בוקר. וטעם להיותו צלי אש, לרמוז לאש של מעלה אוכלת אש וצריך להתיש כחה וכח המקטריגים המקבלים משם. וזה טעם איסור בשול במים, עד כאן: