מדרש על שמות 12:31

ויקרא למשה ולאהרן לילה יכול באו אצלו והלא כבר נאמר (י״ב כ"ב) ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר אלא מלמד שהציצו עליו מתוך גזזטרא ואמרו לו בלילה אין אנו יוצאין אנו יוצאין בחצי היום: צאו מתוך עמי. יכול שהות ת"ל קומו: אתם. אין לי אלא אתם. גרים ועבדים מניין ת"ל: גם אתם: גם בני ישראל. לרבות נשים וטפלים: ולכו עבדו את ה' כדברכם. עמדה שלכם (י' ט')ויאמר משה בנעורנו ובזקנינו נלך:

ויקרא למשה ולאהרן (שם שם לא). היה הולך וקורא בלילה בכל שוק ושוק ואומר היכן הוא משה והיכן הוא דר, והיו בניהם של ישראל משחקין בו, ואומרים לו פרעה להיכן אתה הולך, והוא אומר להם למשה אני מבקש, והם אומרים לו כאן הוא דר ומשחקים בו עד שעמד עליו, [א"ל פרע] קומו צאו מתוך עמי (שם), אמר לו משה וכי גנבים אנו, הקב"ה אמר לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר (שם שם כב), א"ל פרעה בבקשה ממך קומו צאו, א"ל משה למה אתה מטריה הרבה, א"ל שאני בכור ומתיירא אני שמא אמות, א"ל משה אל תתירא מן הדבר, לגדולה מזו אתה מתוקן, ולא תאמר שפרעה בלבד היה דוחק אלא כל המצרים היו דוחקין, שנאמר ותחזק מצרים וגו' (שם שם לג), אמר להם הקב"ה חייכם אין כולכם מתים כאן אלא בים, למה לא מתו כולם במכת בכורות אלא בים, אמר ר' שמואל בר נחמן בערמה באו מצרים על ישראל, אמרו אם משעבדים אנו אותם באש, יכול אלוהיהן להביא עלינו אש מלמעלה, כשם שהביא על הסדומים, אלא נשבע שאיני מביא עוד מבול לעולם, (חייכם) בואו ונשעבדם במים, אמר להן הקב"ה אני נשבעתי שאיני מביא עוד מבול לעולם, חייכם אותן אנשים הלכו למבול, שנאמר יגירהו על ידי חרב (תהלים סגי ב), אותן האנשים נגררין והולכין מעצמן לים, מנת שועלים יהיו (שם), אמר שלמה אחזו לנו שועלים וגו' (שה"ש ב טו). אמר ר' שמואל (שעל הים הביטו) [שעל ים כתיב].

וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כו, ג): שׁוֹט לַסּוּס מֶתֶג לַחֲמוֹר. שׁוֹט לַסּוּס זֶה פַּרְעֹה הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, יז): וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֵשֶׁת אַבְרָם (קהלת ד, ט): טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד. וְאוֹמֵר (בראשית יב, טז): וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ. וּמֶתֶג לַחֲמוֹר, זֶה הָיָה אֲבִימֶלֶךְ, אֵימָתַי (בראשית כ, יח): כִּי עָצֹר עָצַר ה' בְּעַד כָּל רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ, הִתְחִיל מְשַׁבֵּחַ עַצְמוֹ וְאוֹמֵר (בראשית כ, ה ו): בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיוֹן כַּפַּי, וָאֶחְשׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לַחֲמוֹר שֶׁהָיָה אָדָם רוֹכֵב עָלָיו, רָאָה אֶת הַתִּינוֹק בַּשּׁוּק, קָפַץ עָלָיו וְלֹא הִזִּיקוֹ, הִתְחִילוּ מְשַׁבְּחִין לַחֲמוֹר שֶׁדִּלֵּג עַל הַתִּינוֹק וְלֹא הִזִּיקוֹ. אָמְרוּ לָהֶם בְּעָלָיו חַיֵּיכֶם אִלּוּלֵי אֲנִי שֶׁהִמְשַׁכְתִּיו בָּרֶסֶן שֶׁל פִּיו הָיָה מַזִּיקוֹ. כָּךְ אָמְרוּ כָּשֵׁר הָיָה אֲבִימֶלֶךְ שֶׁלֹא קָרַב אֵצֶל שָׂרָה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא הָיָה מְבַקֵּשׁ וַאֲנִי לֹא הִנַּחְתִּיו, וַאֲנִי הוּא שֶׁמְּשַׁכְתִּיו, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמ, ט): אַל תִּתֵּן ה' מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, לְכָךְ נֶאֱמַר (משלי כו, ג): מֶתֶג לַחֲמוֹר, וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים זֶה פַּרְעֹה וְהַמִּצְרִיִּים, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּתְכַּלּוּ בַּמַּכּוֹת, שֶׁלֹא בְּטוֹבָתָם שִׁלְּחוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, מְשַׁל אֲבִימֶלֶךְ לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאֶחָד שֶׁנִּכְנַס בַּפָּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ וְנָטַל דִּיפְלוֹמָטָר שֶׁלּוֹ בָּאֲפֵלָה, יָצָא וּתְפָשׂוֹ, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ מַה בְּיָדֶךָ, וְהָיָה מִירַתֵּת, אָמַר לוֹ לָמָּה אַתָּה מִירַתֵּת, שֶׁמָּא נָטַלְתָּ כְּלוּם מִן הַפָּלָטִין, אָמַר לוֹ לָאו, וּמָה הַדִּיפְלוֹמָטָר הַזֶּה, מִי נְתָנוֹ לְךָ. כָּךְ אָמַר אֲבִימֶלֶךְ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים (בראשית כ, ד): הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג, אָמַר לוֹ יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁלֹא נָגַעְתִּי בָהּ. אָמַר לוֹ וּמָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אִישׁ עוֹשָׂה אֶצְלְךָ, וְעַכְשָׁו שַׁלְחָהּ שֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ. (בראשית כ, ג ז): הִנְךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וגו' וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ, מַהוּ וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ, מָשָׁל לְרֹאשׁ הַמְדִינָה שֶׁשָּׁלַח אֶת עַבְדּוֹ אֵצֶל הַדַּיָּן לְהַכּוֹתוֹ, וְהִתְחִיל מְבַקֵּשׁ מִן הַדַּיָּן, אָמַר לוֹ הַדַּיָּן לִי לֹא עָשִׂיתָ דָּבָר, יֹאמַר אֲדוֹנֶךָ וַאֲנִי מַנִּיחֶךָ. כָּךְ אָמַר הָאֱלֹהִים אַבְרָהָם מָסַר לִי דִינוֹ מֵאֶמֶשׁ, וַאֲנִי הִכְתַּבְתִּי שֶׁאֲנִי (תהלים קמו, ז): עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים, וְאַתָּה עֲשַׁקְתּוֹ, יִתְפַּלֵּל עָלֶיךָ וַאֲנִי עוֹזְבֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ, ז): וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה. (משלי כו, ג): מֶתֶג לַחֲמוֹר, מְשַׁל פַּרְעֹה לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְרוֹעֶה אֶחָד שֶׁהָיָה רוֹעֶה חֲזִירִים, מָצָא רָחֵל אַחַת מְשָׁכָהּ בֵּינֵיהֶן, שָׁלַח בַּעֲלָהּ אֶצְלוֹ וְאָמַר תֵּן לִי רְחֵלִי, אָמַר לוֹ אֵין לְךָ אֶצְלִי רָחֵל. אָמַר הַבַּעַל הוֹדִיעוּ לִי מֵהֵיכָן הוּא מַשְׁקֶה בַּהֲמוֹתָיו, הָלְכוּ וְהוֹדִיעוּהוּ וְסָתַם אֶת הַמַּעְיָנוֹת. אָמַר לוֹ שְׁלַח לִי רְחֵלִי, אָמַר לוֹ אֵין לְךָ בְּיָדִי רָחֵל. אָמַר הַבַּעַל הוֹדִיעוּ לִי מֵהֵיכָן הוּא מַרְבִּיץ אֶת בַּהֲמוֹתָיו, הָלְכוּ וְהוֹדִיעוּהוּ, וְהָרַס אֶת הַצְּרִיפִין, אָמַר לוֹ שְׁלַח לִי רְחֵלִי, אָמַר אֵין לְךָ בְּיָדִי רָחֵל. אָמַר הוֹדִיעוּ לִי הֵיכָן הוּא רוֹעֶה, הָלְכוּ וְהוֹדִיעוּ לוֹ וְשָׂרַף אֶת כָּל הָעֵשֶׂב שֶׁהָיָה לוֹ, אָמַר לוֹ שְׁלַח לִי רְחֵלִי, אָמַר אֵין לְךָ בְּיָדִי רָחֵל. אָמַר הוֹדִיעוּ לִי הֵיכָן בְּנוֹ הוֹלֵךְ לִלְמֹד בָּאִסְכּוֹלִי, וְהָלַךְ וְלָקַח בְּנוֹ תַּחַת יָדוֹ, אָמַר לוֹ שְׁלַח לִי רְחֵלִי, אָמַר לוֹ הֲרֵי רְחֵלְךָ. הָיָה מַנְהִיג וְהוֹלֵךְ וְאַחַר כָּךְ חֲבָשׁוֹ אֵצֶל בְּנוֹ, אָמַר לוֹ עַכְשָׁו אֵין רְחֵלְךָ בְּיָדִי לָמָּה אַתָּה חוֹבְשֵׁנִי, מַה יֵּשׁ לְךָ בְּיָדִי עוֹד. אָמַר לוֹ שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כָּל מַה שֶּׁיָּלְדָה וְגִזּוֹתֶיהָ כָּל הַיָּמִים שֶׁהָיְתָה אֶצְלֶךָ. הִתְחִיל צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר וּלְוַאי לֹא נְתַתִּיהָ, וְהָיוּ בְּנֵי אָדָם אוֹמְרִים עָמַד בִּדְבָרָיו וְלֹא שְׁלָחָהּ לוֹ וְהוּא שֶׁבִּקֵּשׁ לְהָרְגוֹ. כָּךְ הַמֶּלֶךְ זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָחֵל אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, רוֹעֶה חֲזִירִים זֶה פַּרְעֹה. יָרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם וְנָתַן עֲלֵיהֶם מִסִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, יב): וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, וְאוֹמֵר (שמות א, כב): כָּל הַבֵּן הַיִּלוֹד. הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמשֶׁה אֱמֹר לְפַרְעֹה (שמות ז, טז): שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי, הָלַךְ וְאָמַר לוֹ, הִתְחִיל אוֹמֵר (שמות ה, ב): מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ, הִתְחִיל משֶׁה וְאָמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי הוּא אוֹמֵר מִי ה' וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְשַׁלֵּחַ, אָמַר לוֹ הֵיכָן מִצְרַיִם שׁוֹתִים, אָמַר לוֹ מִנִּילוּס, אָמַר לוֹ הֲפֹךְ אוֹתוֹ לְדָם, אָמַר לוֹ אֵינִי יָכוֹל לְהָפְכוֹ, יֵשׁ אָדָם שׁוֹתֶה מִן הַבְּאֵר מַשְׁלִיךְ אֶבֶן לְתוֹכָהּ, אָמַר לוֹ יֵלֵךְ אַהֲרֹן וְיַהַפְכֶנוּ, הָלַךְ אַהֲרֹן וְהִכָּהוּ וְנֶהְפַּךְ לְדָם. לָמָּה לֹא הִכָּה אוֹתוֹ משֶׁה, אָמַר נִשְׁלַכְתִּי לְתוֹכוֹ וְלֹא הִזִּיקַנִי, וּבִשְׁבִיל כֵּן הִכָּהוּ אַהֲרֹן. הִתְחִילוּ הַמִּצְרִים מְבַקְּשִׁים לִשְׁתּוֹת וְלֹא הָיוּ מוֹצְאִין, חָזַר וְאָמַר: שַׁלַּח עַמִּי, וְלֹא רָצָה, אָמַר לוֹ הֵיכָן בְּהֶמְתּוֹ רוֹעָה, בַּמִּדְבָּר, שָׁלַח עֲלֵיהֶן בָּרָד וְשִׁבֵּר כָּל עֵץ שֶׁלָּהֶם וְשָׂרַף אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט, כד): וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וגו'. וְאַחַר כָּךְ שָׁלַח לָהֶם אַרְבֶּה וְאָכַל כָּל יֶרֶק הָעֵץ, וְנָטַל מַקְלוֹ וְשָׂרַף [וערף] כָּל בְּהֵמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט, ג): וְהִנֵּה יַד ה' הוֹיָה. הֵבִיא עָלָיו כָּל הַמַּכּוֹת וְלֹא רָצָה לְשַׁלְּחָם, וְאַחַר כָּךְ נָטַל בְּנוֹ וַחֲבָשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, כט): וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר (שמות יב, לא): קוּמוּ צְאוּ. רָדַף אַחֲרֵיהֶם תְּפָשׂוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְּצַד בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף. הִתְחִיל פַּרְעֹה אוֹמֵר וּלְוַאי לֹא שִׁלַּחְתִּים, וְהֵם אוֹמְרִין רְאֵה אִישׁ שֶׁעָמַד בִּדְבָרָיו שֶׁמְשַׁלְּחָן הֲרֵי הוֹרְגוֹ, הֱוֵי: וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים, לָמָּה נֶאֱמַר בָּהֶם שֵׁבֶט, לְפִי שֶׁמִּכָּל מַכּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא הִרְגִּישׁוּ עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶן אֶת הַשְּׁחִין, כֵּיוָן שֶׁלָּקוּ אָמְרוּ אֵלּוּ לָאֵלּוּ הֲרֵי מַכָּה רָעָה. וְאֵין לְשׁוֹן שֵׁבֶט אֶלָּא שְׁחִין, שֶׁכֵּן אִיּוֹב אוֹמֵר (איוב ט, לד): יָסֵר מֵעָלַי שִׁבְטוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים, אָמַר פַּרְעֹה הֲרֵי לָקָה עַמִּי וְהָרַג אֶת בְּנִי, וַהֲרֵי בָּנָיו יוֹצְאִין, כֵּיוָן שֶׁשִּׁלְּחָם הִתְחִיל קוֹרֵא וַוי וַוי, הֱוֵי: וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה.