תלמוד על שמות 12:31

הלכה: רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. נִיתַּן כֹּחַ בְּקוֹלוֹ שֶׁלְמֹשֶׁה וְהָיָה קוֹלוֹ מְהַלֵּךְ בְּכָל־אֶרֶץ מִצרַיִם מַהֲלַּךְ מ֗ יוֹם. וּמַה הָיָה אוֹמֵר. מִמְּקוֹם פְּלוֹנִי עַד מְקוֹם פְּלוֹנִי כַּת אַחַת. וּמִמְּקוֹם פְּלוֹנִי עַד מְקוֹם פְּלוֹנִי כַּת אַחַת. וְאָל תְתַמֶּה. וּמַה אִם אָבָק שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַלֵּךְ אַתָּ מַר וְהָיָ֣ה לְאָבָ֔ק בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָ֑יִם. קוֹל שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַלֵּךְ לֹא כָל־שֶׁכֵּן. אָמַר רִבִּי לֵוִי. כְּשֵׁם שֶׁנִּיתַּן כֹּחַ בְּקוֹלוֹ שֶׁלְמֹשֶׁה כָּךְ נִיתַּן כֹּחַ בְּקוֹלוֹ שֶׁלְפַּרְעֹה. [וְהָיָה קוֹלוֹ מְהַלֵּךְ בְּכָל־אֶרֶץ מִצרַיִם מְהַלַּךְ אַרְבָּעִים יוֹם.] וּמַה הָיָה אוֹמֵר. ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּ֣וֹךְ עַמִּ֔י. לְשֶׁעָבַר הָיִיתֶם עַבְדֵי פַרְעֹה. מִיכָּן וָהֵילַךְ אַתֶּם עַבְדֵי יי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ אוֹמְרִים הַֽלְלוּ יָ֙הּ ׀ הַ֭לְלוּ עַבְדֵ֣י יְי. וְלֹא עַבְדֵי פַרְעֹה.