מדרש על שמות 16:12

שמעתי את תלונות בני ישראל ר' יהושע אומר אמר לו הקב"ה למשה גלוי וידוע לפני מה שאמרו ישראל ומה עתידין לומר לפני: דבר אליהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר. אמר להם בין שני הדברים הייתם עומדין: שאלתם מן לפני שאי אפשר לאדם להיות בלא לחם נתתי לכם: חזרתם ושאלתם בשר ממלי מעיים הריני נותן לכם ומפני מה אני נותן לכם כדי שלא תהא סבורין לומר אין ספק בידו ליתן לנו בשר אלא הריני נותן לכם ולבסוף אני נפרע מכם: וידעתם כי אני ה' אלהיכם. אני דיין להפרע:

‎דָּבָר אַחֵר, כְּתָב לְךָ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב. יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ (משלי ה, יז). מַהוּ? כְּשֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, נִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה עַד שֶׁנִּתְרַצָּה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: רִבּוֹנִי, הַחֲזֵר לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה. אָמַר דָּוִד: הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ (תהלים נא, יד). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֵיאַךְ אֲנִי מַחֲזִירָהּ לָהֶם. אֶתְמוֹל אָמְרוּ בְּסִינַי כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה (שמות כד, ז), וּבִמְקוֹם שֶׁתִּקְּנוּ בּוֹ קִלְקְלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: יַעֲשׂוּ עֵגֶל בְּחֹרֵב (תהלים קו, יט). אַחַר כָּל הַנִּסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתִי לָהֶם בְּמִצְרַיִם וְעַל הַיָּם וְרָאוּ כְּבוֹדִי בְּסִינַי שֶׁיָּרְדוּ כַּמָּה רִבְבוֹת מַלְאָכִים וְקָשְׁרוּ לָהֶם עֲטָרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ (יחזקאל טז, יב), וְאַחַר כָּךְ עָשׂוּ עֵגֶל בְּחוֹרֵב, לְשָׁעָה קַלָּה שְׁכֵחוּנִי,