מדרש על שמות 16:21

כחום היום. בשש שעות היום זמן סעודה, כי עד ארבע שעות צל צונן ושמש חום, כמו שנאמר וחם השמש ונמס (שמות יו כא), המן מחום השמש, ובשש שעות הצל והשמש חמין לפי שאין לבריות צל תחתיו. ומחצות ואילך נקרא ערבית, שנא' כי פנה היום כי ינטו צללי ערב (ירמי' ו ד), ומפורש הדבר בפרשת החודש, לפי שהחימו פה המכה, לפיכך הי' יושב להתחמם, ביקש לעמוד מפני השכינה, א"ל הקב"ה סימן לבניך שיהיו יושבין בבתי כנסיות ובתי מדרשות, ואני ניצב עליהן, שנא' אלהים נצב בעדת אל (תהלים פב א):

(משלי יד א): "חכמות נשים בנתה ביתה" - זו יוכבד, שהעמידה שלושה צדיקים, משה ואהרן ומרים, ושלושתם זכו לשמש את ישראל: משה על המן, אהרן על ענני כבוד, ומרים על הבאר, ושלושתם היו נביאים: משה מנין - שנאמר (דברים לד י): "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה"; אהרן מנין - שנאמר (שמות ז א): "ואהרן אחיך יהיה נביאך"; מרים מנין - שנאמר (שמות טז כ): "ותקח מרים הנביאה אחות אהרן". אמר רב הונא: מה נבואה נתנבאה? אמרה לאביה: עתידה אמי לילד בן שמושיע את ישראל, וכיוון שנולד נתמלא הבית שלו אורה, עמד אביה ונשקה על ראשה, אמר לה: בתי, נתקיימה נבואתך! וכיוון שהשליכוהו ליאור, עמדה אמה וטפחה על ראשה, אמרה לה: היכן נבואתך? ועדיין היא מתחזקת בנבואתה, שנאמר (שמות ב ד): "ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו": ואין יציבה אלא רוח הקודש, שנאמר (עמוס ט א): "ראיתי את ה' ניצב על המזבח", ואין אחותו אלא רוח הקודש, שנאמר (משלי ז ד): "אמור לחכמה אחותי את", ואין מרחוק אלא רוח הקודש, שנאמר (ירמיהו לא ג): "מרחוק ה' נראה לי", ואין דעה אלא רוח הקודש, שנאמר (שמואל א ב ג): "כי אל דעות ה'", ואין מה אלא רוח הקודש, שנאמר (דברים י יב): "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך", ואין יעשה אלא רוח הקודש, שנאמר (עמוס ג ז): "כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו", ואין לו אלא רוח הקודש, שנאמר (שופטים ו כד): "ויקרא לו ה' שלום". אמר רבי אלעזר: כשם שאמר משה שירה, כך אמרה מרים: משה מנין - שנאמר (שמות טז א): "אז ישיר משה ובני ישראל", מרים מנין - שנאמר (שמות טז כא): "ותען להם מרים שירו לה'". "ואיוולת בידיה תהרסנו" - זו זרש הרשעה אשת המן הרשע. ד"א "חכמות נשים בנתה ביתה" - אמר רבי אבהו: כל מי שקנה לו חכמה בעולם הזה, יהא מובטח שקונה חכמה לעולם הבא. "ואיוולת בידיה תהרסנו" - כל מי שלא קנה חכמה בעולם הזה, יהא מובטח שקנה לו גיהנם לעתיד לבוא. ד"א "חכמות נשים בנתה ביתה" - מתוך שאדם נוהג ביראת שמים, הקב"ה נותן לו חכמה: (משלי יד ב): "הולך בישרו ירא ה', ונלוז דרכיו בוזהו" - מתוך שאדם זוכה ליראה, זוכה להאריך ימים, שנאמר: (משלי יד כז): "יראת ה' מקור חיים", בשעה שהוא מרחיק מן העבירה שלא יינקש ליום הדין, שנאמר "לסור ממוקשי מוות".

וילקטו אותו בבקר בבקר משחרית לשחרית: איש לפי אכלו. דורשי רשומות אומרין מיכאן שהיה בו במן בזעת אפיך תאכל לחם (בראשית ג' י"ט): וחם השמש. בארבע שעות: אתה אומר בארבע שעות או אינו אלא בשש שעות כשהוא אומר (שם י"ח א') כחם היום הרי שש שעות אמור הא מה אני מקיים וחם השמש בארבע שעות: ונמס. כיון שזורחת עליו חמה הוא פושר ויורד ונחלים מושכין ממנו והולכין לים הגדול ואילות וצבאים ויחמורים באין ושותין מהן ואומות העולם באין וצדין מהן והיו טועמין בהן טעם מן שנתן המקום לישראל: