Quotation_auto על שמות 16:21

שני כבשים מיעוט כבשים שנים מה תלמוד לומר שני שיהו שניהם שוין. מנין שאף על פי שאינן שוין כשרין תלמוד לומר כבש כבש ריבה למצוה הכי נמי דבעינן. ההוא מבעיא ליה לכדתניא שנים ליום כנגד היום. הא כיצד תמיד של שחר היה נשחט על קרן צפונית מערבית ושל בין הערבים על קרן מזרחית צפונית על טבעת שניה. מוספין ודאי צריכין שיהיו שניהן שוין. את הכבש האחד (כתוב בפסוק וחם השמש ונמס ברמז רס"א) ועשרון סלת (כתוב לעיל בפסוק שמן זית זך). ונסך רביעית ההין לכבש האחד ילמד שחרית משל ערבית רבי אומר של ערבית משל שחרית. בשלמא רבנן האי בתמיד של בין הערבים כתיב אלא רבי מאי טעמא. אמר קרא לכבש האחד כבש שנאמר בו אחד הוי אומר זה תמיד של שחרית. ורבנן מאי אחד מיוחד שבעדרו. האי ממבחר נדריך נפקא חד בחובה וחד בנדבה וצריכי. לדבר אליך שם, ונועדתי שמה לבני ישראל (כתוב ברמז רפ"ה):