מדרש על שמות 22:9

כל אלהים שבתורה ושבמקרא (נ״ך) חסרים. בראשית ברא אלהים למה חסר? לפי שאינו מדקדק עם בריותיו בדין, שאילו מדקדק לא היה העולם מתקיים אפילו שעה אחת. אלהים לא תקלל (שמות כ״ב כ״ז) למה חסר, לפי שאין דנין דין אמת לאמתו. ויריעו כל בני אלהים (איוב ל״ח ז׳) למה חסר, אינו דין שיהא של הקדוש ב״ה חסר ושל מלאכי עולם ושל ישראל מלא. אני אמרתי אלהים אתם (תהלים פ״ב ו׳) למה חסר, לפי שלא עמדו בצדקתם אלא עבדו את העגל בחצי היום שנאמר וירא העם כי בשש משה (שמות ל״ב א׳) חסר כתיב לומר בשש שעות עבדו את העגל. ישראל נקראים אלהים שנאמר אני אמרתי אלהים אתם, המלאכים קרואים אלהים שנאמר ויריעו כל בני אלהים, דיינים נקראים אלהים שנאמר אלהים לא תקלל ועוד, למה חסר? לפי שאפילו צדיק גמור הוא השוחד מסיתו שנאמר כי השוחד יעור וגו׳ (דברים ט"ז י"ט), ועוד דיינים נקראים אלהים שנאמר אשר ירשיעון אלהים (שמות כ״ב ט׳). אלהים של ע״ז למה חסר? לפי שאין בהם ממש עד שתבא הישועה ויתמלאו של הקב״ה ושל דיינים.

(ב) מגזירה שוה כיצד? נאמ׳ בשומר חנם: אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ונא׳ בשומ' שכר: אם לא שלח ידו במלאכת רעהו. מה בשומר חנם שנאמ' בו "אם לא שלח ידו" – פטר את היורשין אף בשומר שכר שנאמ' בו "אם לא שלח ידו" – יפטור בו את היורשים.

(ו) מפרט וכלל – כיצד? "כי יתן איש אל רעהו – חמור או שור או שה" – פרט, "...וכל בהמה לשמור" – כלל. 'פרט וכלל' נעשה כלל – מוסף על הפרט ׳