Parshanut על שמות 22:9

כי יתן כו' ומת או נשבר או נשבה אין רואה. יעוין ריש פרק השואל דקו"ח הוא דכיון דנשבר או מת דאונסא דסליק אדעתיה פטור כש"כ בנשבה. ואולי הוא מכוון על לסטים מזוין ורועה מזוין, דאעפ"כ פטור דאיהו לא מסר נפשיה לזה קמ"ל קרא. ויתכן דקמ"ל דאם יש רואה חייב עד דמייתי סהדי דנאנסה לזה קמ"ל דאף אם טעין נשבה וסד"א דמירתתי אינשי לאודועי, דמרתתי להגיד משום הלסטים מזויין קמ"ל דא"א דלא מגלי חדא וקלא הוי אית ליה למילתיה ודו"ק.