מדרש על שמות 24:1

ואל משה אמר עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהו ושבעים מזקני ישראל. זה המעשה היה קודם מתן תורה, ואמר למשה עלה כי לך הגדולה ראויה מחבירך, ועל זה נאמר ונגש משה [לבדו] אל ה' והם לא יגשו (פסוק ב'):

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי פָּתַר קְרָא (משלי כה, ז): כִּי טוֹב אֲמָר לְךָ עֲלֵה הֵנָּה מֵהַשְׁפִּילְךָ לִפְנֵי נָדִיב וגו', רַבִּי עֲקִיבָא מַתְנֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עֲזַאי, רְחַק מִמְּקוֹמְךָ שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה מוֹשָׁבוֹת וְשֵׁב עַד שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ עֲלֵה, וְאַל תַּעֲלֶה שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ רֵד, מוּטָב שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ עֲלֵה עֲלֵה וְלֹא יֹאמְרוּ לְךָ רֵד רֵד. וְכֵן הִלֵּל אוֹמֵר הַשְׁפָּלָתִי הִיא הַגְבָּהָתִי, הַגְבָּהָתִי הִיא הַשְׁפָּלָתִי, מַה טַּעַם (תהלים קיג, ה ו): הַמַּגְבִּיהִי לָשָּׁבֶת הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת, אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, הָיָה מַסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, ו): וַיַּסְתֵּר משֶׁה פָּנָיו וגו', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות ג, י): לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וגו', אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר ה"א בְּסוֹף תֵּיבוּתָא, לוֹמַר שֶׁאִם אֵין אַתָּה גּוֹאֲלָם אֵין אַחֵר גּוֹאֲלָם. בַּיָּם עָמַד לוֹ מִן הַצַּד, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות יד, טז): וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּבְקָעֵהוּ, לוֹמַר שֶׁאִם אֵין אַתָּה בּוֹקְעוֹ אֵין אַחֵר בּוֹקְעוֹ. בְּסִינַי עָמַד לוֹ מִן הַצַּד, אָמַר לוֹ (שמות כד, א): עֲלֵה אֶל ה', לוֹמַר שֶׁאִם אֵין אַתָּה עוֹלֶה אֵין אַחֵר עוֹלֶה. בְּאֹהֶל מוֹעֵד עָמַד לוֹ מִן הַצַּד, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד מָתַי אַתָּה מַשְׁפִּיל עַצְמְךָ, אֵין הַשָּׁעָה מְצַפָּה אֶלָּא לָךְ, תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן שֶׁמִּכֻּלָּן לֹא קָרָא הַדִּבּוּר אֶלָּא לְמשֶׁה, וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה.

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי נָתָן שְׁמוֹנָה עָשָׂר צִוּוּיִים כָּתוּב בְּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה חוּלְיוֹת שֶׁבַּשִּׁדְרָה, וּכְנֶגְדָן קָבְעוּ חֲכָמִים שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה, כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה הַזְכָּרוֹת שֶׁבִּקְרִיאַת שְׁמַע וּכְנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה הַזְכָּרוֹת שֶׁבְּהָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים (תהילים כ״ט:א׳,). אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא לְבַד מֵוְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן (שמות לח, כג): וְעַד סוֹף סִפְרָא, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנִּכְנַס בַּמְדִינָה וְעִמּוֹ דֻּכָּסִים וְאִפַּרְכִין וְאַסְטְרָטִלָטִין, וְאֵין הָעָם יוֹדְעִים אֵיזֶה מֵהֶם חָבִיב מִכֻּלָּם, אֶלָּא מִי שֶׁהַמֶּלֶךְ הוֹפֵךְ פָּנָיו וּמְדַבֵּר עִמּוֹ הוּא חָבִיב מִכֻּלָּן. כָּךְ (שמות כד, א): וְאֶל משֶׁה אָמַר עֲלֵה אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים זְקֵנִים, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֵיזֶה מֵהֶן חָבִיב מִכֻּלָּן, אֶלָּא מִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ וּמְדַבֵּר עִמּוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה עִם מִי מְדַבֵּר תְּחִלָּה לֹא עִם אַגְרוֹנִימוֹן שֶׁל מְדִינָה, לָמָּה, שֶׁהוּא עָסֵק בְּחַיֶּיהָ שֶׁל מְדִינָה, כָּךְ משֶׁה עָסוּק בַּטַּרְחוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אָמַר לָהֶן זוֹ חַיָּה תֹּאכֵלוּ וְזוֹ לֹא תֹאכֵלוּ (ויקרא יא, ט): אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם וגו' (ויקרא יא, יג): וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְצוּ מִן הָעוֹף, אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ וְאֵלֶּה לֹא תְשַׁקֵּצוּ, (ויקרא יא, כט): וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא, זֶה טָמֵא וְזֶה אֵינוֹ טָמֵא, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה.