מדרש על שמות 29:38

ט׳) שלשה דברים היו קשים למשה עד שהראה לו הקב״ה באצבעו, ואלו הן: מנורה, וראש חדש, ושרצים. מנורה - שנאמר וזה מעשה המנורה (במדבר ח׳), ראש חדש - שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים (שמות י״ב), שרצים - שנאמר וזה לכם הטמא (ויקרא י״א), ויש אומרים אף הלכות שחיטה - שנאמר וזה אשר תעשה על המזבח (שמות כ"ט).

החדש הזה. ר' ישמעאל אומר משה הראה את החדש לישראל ואמר להם כזו היו רואין וקובעין לדורות, ולהכי חסר ו' דמשמע החדש. ר' עקיבא אומר זה אחד משלשה דברים שנתקשה משה עליהן, והראהו הקב"ה באצבע, כיוצא בו אתה אומר וזה לכם הטמא (ויקרא יא כט), וזה מעשה המנורה (במדבר ח ד). ויש אומרים אף בשחיטה נתקשה, שנא' וזה אשר תעשה על המזבח (שמות כט לח). ר' שמעון בן יוחאי אומר והלא כל הדיברות שנידבר עם משה לא נידבר עמו אלא ביום, והחדש הראה בלילה, וכיצד מדבר עמו ביום ומראהו החדש בלילה, א"ר אליעזר נידבר עמו ביום עם חשיכה, והראהו את הלבנה עם חשיכה:

פס'. צו את אהרן. צו זה זירוז מיד ולדורות ויש בו חסרון כיס. את אהרן ואת בניו. ללמדך שמשנתנה כהונה לאהרן ולבניו אין עבודה אלא בכהנים וכן אמרו לו לעוזיהו (דברי הימים ב כ״ו:י״ח) צא מן המקדש כי מעלת. לאמר. להזהיר גדולים על הקטנים. זאת תורת העולה. מה בא ללמדנו אם עולת התמיד כבר נאמר (שמות כ״ט:ל״ח) וזה אשר תעשה על המזבח וגו'. ואם עולת נדבה הרי כבר נאמר (ויקרא א׳:ו׳) אם עולה קרבנו. והפשיט את העולה. אלא הוא שאמרו רבותינו ז"ל כל פרשה שנאמרה ונשנית לא נשנית אלא שנתחדש דבר לפי שאומר לנו שנים ליום עולה תמיד. ואין אנו יודעין מאיזה זמן התחלת תמיד של שחר ועד איזה זמן תמיד של בין הערבים. לפיכך הוצרך לומר זאת תורת העולה המיוחדת שבעולות. ואיזו זו עולת התמיד שנאמר (במדבר כ״ח:ב׳) תשמרו להקריב לי במועדו. זאת תורת העולה לבית העולמים. ואמר היא העולה ראשונה שלא יהא קרבן אחר קודם לעולת התמיד של שחר ואחר שאמר לך שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר חזר לומר על התמיד של בין הערבים שיהא קרב והולך כל הלילה שלא יהא דבר מאחר לעולת הערב אלא ישלים כל הקרבנות קודם עולת הערב. על מוקדה על המזבח כל הלילה, להביא איברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב שהרי התמיד היה קרב בתשע שעות ומחצה ואם לא נתעכלו האברים מבערב היה מהפך בהן כל הלילה כדי לשרפן שנאמר על מוקדה על המזבח כל הלילה. עד הבקר מה ת"ל ללמד לנו תרומת דישון המזבח שהיו תורמין אותו מקרות הגבר או סמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו לפי שלא כל העתים שוות. ואש על המזבח תוקד בו. להביא מערכה שניה לקטורת כלומר אש על המזבח הפנימי הגחלים שהיו מכניסין עם המחתה להקטיר בבקר של המזבח הפנימי. תוקד בו. במזבח החיצון שכבר אמר על מוקדה על המזבח זו מערכה גדולה שהיו עורכין שם העולה כדתנן במסכת תמיד סודר את המערכה גדולה מזרחה חזית מזרחה ראשי הגזירים הפנימים נוגעים בתפוח (וריחו) [וריוח היה] בין הנזירים שהיו מציתין את האליתא משם. נבררו משם עצי תאנים (ציים) [יפים] למערכה שניה לקטרת כנגד קרן מערבית דרומית וכו':