Musar על שמות 29:38

ואחר שקרא פרשת היום, יתחיל לומר פרשת הכיור וכו', כי היא העבודה הראשונה. ואח"כ יאמר פרשת תרומת הדשן כמו שכתב השלחן ערוך סימן א'. ואח"כ יאמר פרשת וזה אשר תעשה על המזבח וכו' בפרשת תצוה (שמות כט, לח), עד (שם מב) לדבר אליך שם, כי היא מעין פרשת תמיד וציווי לדורות, כמו שנאמר שם (שם) עולת תמיד לדורותיכם. ואח"כ יאמר פרשת התמיד (במדבר כח, א) וידבר ה' וכו', כמו שהיא כתובה בסידורים שלנו. ונשנית בשביל דברים הרבה שנתחדשו בו כמו שפירש הרמב"ן ז"ל בפרשת פנחס, על כן טובים השנים. ויאמר אחריה פסוק (מלאכי ג, ד) וערבה לה' מנחת יהודה וגו', כמו שכתב הטור סימן מ"ח. ואח"כ יאמר (יומא לג, א) אביי הוה מסדר סדר המערכה וכו', כמו שהוא כתוב באורח חיים סימן מ"ח. ואח"כ רבון כל העולמים אתה צויתנו להקריב קרבן התמיד וכו', כמו שהובא באורח חיים סימן הנזכר. ואח"כ יאמר פרשת מזבח מקטר קטורת (שמות ל, א) עד (שם ח) לדורותיכם, בפרשת סימני הקטורת ועשייתו, כי אחר הקרבת התמיד מקטירין הקטורת. ואח"כ ברכת כהנים, כי אח"כ מברך את העם דכתיב (ויקרא ט, כב) וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה. אלמא לאחר העבודה ברכה, כן מסיק בגמרא פ"ב דמגילה (יח, א), וכן הוא בבית יוסף סימן א'. וראוי היה לסמוך אל זה פרשת העולה, ומנחה ושלמים וחטאת ואשם כמו שכתב הטור בסימן א', אלא שאין שהות לאומרו בצבור. ואפילו זה שהזכרתי לעיל אין שהות לאומרו בצבור, רק זריזין מקדימין למצוה לעמוד בהשכמה וקוראים פרשת התמיד ביחידות עם כל הנלוה אליה בעלות השחר, ואח"כ יאמרו פרשת העולה והמנחה כו' קודם ברוך שאמר אם יש לו שהות:

ועל זה בא הרמז בקרבנות ציבור (שמות כט, לח) תמימים שנים ליום תמיד, וכתב בעל הטורים תמימים שנים ליום ר"ת תש"ל, כי תש"ל עולה ב' פעמים שס"ה, והיו מקריבים בכל יום תמיד בבקר, ותמיד בערב, הרי תש"ל. וכבר נודע כי מצות עשה ולא תעשה הם מדת יום ומדת לילה, ורמוז בכאן שגם מצות עשה הם בסוד מספר שס"ה: