מדרש על שמות 30:31

הֲבֵן יַקִּיר לִי, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לִי, אֵינוֹ זָז לְעוֹלָם לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא לָעוֹלָם הַבָּא, בַּכֹּהֲנִים כְּתִיב (שמות מ, טו): וְכִהֲנוּ לִי, בַּלְוִיִם כְּתִיב (במדבר ח, יד): וְהָיוּ לִי הַלְוִים, בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב (ויקרא כה, נה): כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, בַּתְּרוּמָה כְּתִיב (שמות כה, ב): וְיִקְחוּ לִי, בַּבְּכוֹרוֹת כְּתִיב (במדבר ג, יג): כִּי לִי כָּל בְּכוֹר, בַּסַּנְהֶדְרִין כְּתִיב (במדבר יא, טז): אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (שמות יט, ה): כִּי לִי כָל הָאָרֶץ, בִּירוּשָׁלַיִם (מלכים א יא, לו): הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לִי, בְּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד (שמואל א טז, א): כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ, בַּמִּקְדָּשׁ (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ, בַּמִּזְבֵּחַ (שמות כ, כא): מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי, בַּקַּרְבָּנוֹת (במדבר כח, ב): תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי, בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה (שמות ל, לא): שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי. הָא בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לִי, אֵינוֹ זָז לֹא לָעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא לָעוֹלָם הַבָּא.

[ז] מה כת' למעל' מן העינין, וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה (שמות ל:י). מה כת' בתריה, כי תשא את ראש בני ישראל, כי תשה כת', כמה דאת או' כי תשה ברעך (דברים כד:י), א' משה לפני הק' רבון העולמים בשעה שיש להם לישר' זכות הנח להם, ובשעה שאין לישר' זכות כביכול הנשה להם פעם אחת בשנה כדי שיבוא יום הכיפורים ויכפר, כי ביום הזה יכפר עליכם וג' (ויקרא טז:ל). את ראש, א"ר יוסי בר' חנינה רמזו שהוא עתיד לקרב ראשון של שבטים, ואי זה זה, זה ראובן, יחי ראובן (דברים לג:ו). בני ישראל, ר' יודן בשם ר' שמואל בר' נחמן למלך שהיה לו אפיקריסין והיה מצוה את עבדו ואו' לו, נערה קפלה תן דעתך עליה. א' לו, אדוני המלך מכל אפיקריסין שיש לך אין אתה מצויני אלא על זה, א' לו מפני שהיא דבוקה בבשרי. כך א' משה לפני הקב"ה, רבון העולמים משבעים אומות אויתנטיות שיש לך בעולמך אין אתה מצויני אלא על ישר', ואל בני ישראל תאמר (ויקרא כ:ב), ואל בני ישראל תדבר (שמות ל:לא), אמור אל בני ישראל (שם לג:ה), דבר אל בני ישראל (שם לא:יג), צו את בני ישראל (ויקרא כד:ב), ואתה תצוה את בני ישראל (שמות כז:כ), כי תשא את ראש בני ישראל (שם ל:יב). א' לו הק', מפני שהם דבוקין בי, דכת' כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי את כל בית ישראל וג' (ירמיה יג:יא). א"ר אבין למלך שהיה לו פורפירי' והיה מצוה את עבדו ואו' לו, נערו קפלו תן דעתך עליו. אמ' לו, אדוני המלך מכל פורפורין שיש לך אין אתה מצויני אלא על זה, א' לו מפני שאותה לבשתי בשעה שמלכתי תחילה. כך א' משה לפני הקב"ה, רבון העולמים משבעים אומות העולם איתנטיות שיש לך בעולמך אין אתה מצוני אלא על ישר', דכת' ואל בני ישר' תאמר, ואל בני ישר' תדבר, אמור אל בני ישר', דבר אל בני ישר', צו את בני ישר', ואתה תצוה את בני ישר', כי תשא את ראש בני ישראל. אמ' לו, מפני שהמליכוני על הים ואמרו י"י ימלוך לעולם ועד (שמות טו:יח). א"ר ברכיה לזקן שהיתה לו מעפורת והיה מצוה את משרתו ואו' לו, נערה קפלה תן דעתך עליה. א' לו, אדוני זקן מכל מעפורות שיש לך אין אתה מצוני אלא על זו, א' לו מפני שבה נתעטפתי בשעה שנתמניתי זקן תחיל'. כך אמ' משה לפני הקב"ה, רבון העולמי', משבעים אומות איותנטיות שיש בעולמך אין את מצויני אלא על ישר', ואל בני ישר' תאמר, ואל בני ישר' תדבר, אמור אל בני ישר', דבר אל בני ישר', צו את בני ישר', ואתה תצוה את בני ישר', כי תשא את ראש בני ישר'. אמ' לו מפני שקיבלו עליהם עול מלכותי בסיני ואמרו כל אשר דבר י"י נעשה ונשמע (שמות כד:ז). א' ר' יודן בוא וראה כמה חיבב הקב"ה את ישר' שהוא מזכירן חמשה פעמים בפסוק אחד, הדה היא דכת' ואתנה את הלוים נתונים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש (במדבר ח:יט). תני ר' שמעון בן יוחי למלך שמסר את בנו לפידגוגו והיה מצוה ואו' לו, אכל ברי שתה ברי אזל ברי לבי סיפרא אתא ברי מבי סיפרא. כך הקב"ה מתאוה להזכיר את ישר' בכל שעה. א"ר יודה בר' סימון לאחד שהיה יושב ועושה עטרה למלך. עבר אחד וראה אותו. אמ' לו מה את יושב ועושה, א' לו עטרה למלך. א' לו כל מה שאת יכול לקבוע איזמרגדין קבע, אבני טובות ומרגליות קבע, שהיא עתידה להנתן בראשו של מלך. כך אמ' הקב"ה למשה, משה כל מה שאת יכול לשבח בישר' לפניי שבח, לפארן פאר, שאני עתיד להתפאר בם, ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר (ישעיה מט:ג).

[כי תשא את ראש]. מה כתיב למעלה מן הענין וכפר אהרן על קרנותיו (שמות ל י), כיון שחטאו ישראל אמר הקב"ה למשה לך כפר להם, אמרלפניו רבונו של עולם לא כך אמרת אחת בשנה, אמר לו הקב"ה לך זקוף אותו עכשיו, ר' אבין הלוי אמר אמר משה לפני הקב"ה רבונו של עולם מכל אומה שיש לך בעולמך אין אתה מצויני אלא על ישראל, ואל בני ישראל תאמר (ויקרא כ ב), אל בני ישראל תדבר (שמות ל לא), למה הדבר דומה למלך שהיה לו פורפיראות, והיה לו פורפירון אחת והיה מחבבו יותר מכולן, והיה מצוה לעבדו ואומר לו נערה קפלה, ואמר לו תן דעתך עליה, אמר לו אדוני המלך מכל פורפריאות שלך אין אתה מצויני אלא על זו, א"ל לפי שאותה לבשתי כשמלכתי תחילה, לפיכך אני מחבבו יותר מכל אותן פורפריאות שלי, כך אמר הקב"ה כשאמר לו מפני מה אתה מצויני על ישראל מכל אומות שבעולם, אמר לו מפני מה שהמליכוני תחילה על הים, ואמרו ה' ימלוך לעולם ועד (שמות טו יח).