מדרש על שמות 36:7

יָתִיב רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן עֲכִינָאִי, וְרַבִּי יוֹנָתָן בֶּן רַבִּי אֶלְעָזָר וְכוּ', וְקָמִבָּעְיָא לְהוּ: הָא דִּתְנַן: אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת, כְּנֶגֶד מִי? אָמַר לְהוּ רַבִּי חֲנִינָא בַּר חָמָא: כְּנֶגֶד עֲבוֹדוֹת הַמִּשְׁכָּן. אָמַר לְהוּ רַבִּי יוֹנָתָן בְּרַבִּי אֶלְעָזָר: כָּךְ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן לָקוּנְיָא: כְּנֶגֶד "מְלָאכָה", "מְלַאכְתּוֹ", וּ"מְלֶאכֶת",*) שֶׁבַּתּוֹרָה, אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. בָּעִי רַב יוֹסֵף: (בראשית ל״ט:י״א) "וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ", מִמִּנְיָנָא הוּא, אוֹ לָא? אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי: וְלֵיתִי סֵפֶר תּוֹרָה וְלִמְנִי! מִי לָא [אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה], אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא זָזוּ מִשָּׁם, עַד שֶׁהֵבִיאוּ סֵפֶר תּוֹרָה וּמְנָאוּם! אָמַר לְהוּ: כִּי קָא מְסַפְּקָא לִי, מִשּׁוּם דִּכְתִיב: (שמות ל״ו:ז׳) "וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם", מִמִּנְיָנָא הוּא, וְהָא, כְּמַאן דְּאָמַר: לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו נִכְנַס. אוֹ דִּלְמָא "וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׁוֹת מְלַאכְתּוֹ", מִמִּנְיָנָא הוּא, וְהַאי "וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם", הָכִי קָאָמַר: דִּשְׁלִים לֵיהּ עָבִידְתָּא? תֵּיקוּ.

לִשְׁנֵי בְקָרִים הֵבִיאוּ הַכֹּל. וְכֵן כְּתִיב: וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם וְגוֹ' (שמות לו, ז), וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַרְבִּים הָעָם לְהָבִיא (שמות לה, ה), לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה נִזְדָּרְזוּ יִשְׂרָאֵל בִּמְלֶאכֶת הַמִשְׁכָּן. לְאַחַר שְׁנֵי יָמִים בִּקְשׁוּ חַכְמֵי לֵב לְהָבִיא אֶת נִדְבָתָם וְלֹא יָכֹלוּ. שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר, וַיְצַו מֹשֶׁה וְגוֹ' (שמות לו, ו). וְהָיוּ הַנְּשִׂיאִים מְצֵרִין עַל שֶׁלֹּא זָכוּ בִּתְרוּמַת מְלֶאכֶת הַמִשְׁכָּן כְּלוּם, אָמְרוּ הוֹאִיל וְלֹא זָכִינוּ בִּתְרוּמַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן כְּלוּם אִם כֵּן נִתֵּן בְּבִגְדֵי כְהֻנָּה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּנַי שֶׁטָּרְחוּ וְנִזְדָּרְזוּ בַּמִשְׁכָּן, יִכָּתֵב שִׁבְחָן בַּמִשְׁכָּן, בַּתּוֹרָה. לְפִיכָךְ כְּתִיב וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם.

וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ז, ב), לָמָּה נִזְדָּרְזוּ הַנְּשִׂיאִים לָבוֹא וּלְהַקְרִיב תְּחִלָּה, וּבִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן נִתְעַצְּלוּ וְלֹא הֵבִיאוּ אֶלָּא אַבְנֵי שׁוֹהַם וְאַבְנֵי מִלּוּאִים בָּאַחֲרוֹנָה. לְפִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר משֶׁה, כֹּל נְדִיב לֵב יָבִיאוּ תְּרוּמַת ה' לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וְלֹא אָמַר לַנְּשִׂיאִים, הָיָה רַע בְּעֵינֵיהֶם עַל שֶׁלֹא אָמַר לָהֶם לְהָבִיא, אָמְרוּ יָבִיאוּ הָעָם מַה שֶּׁיָּבִיאוּ וּמַה שֶּׁיְּחַסְּרוּ נְמַלֵּא אֲנַחְנוּ. שָׂמְחוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וְהֵבִיאוּ בְּשִׂמְחָה כָּל נְדָבָה וּבִזְרִיזוּת, רְאֵה מַה כְּתִיב (שמות לה, כב): וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים, שֶׁהָיוּ דוֹחֲקוֹת זֶה עַל זֶה וּבָאִים אֲנָשִׁים וְנָשִׁים בְּעִרְבּוּבְיָא, וְלִשְׁנֵי בְּקָרִים הֵבִיאוּ כָּל הַנְּדָבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לו, ג): וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, וּכְתִיב (שמות לו, ז): וְהַמְלָאכָה הָיְתָה דַיָּם וגו', לְאַחַר שְׁנֵי הַיָּמִים בִּקְּשׁוּ הַנְּשִׂיאִים לְהָבִיא נִדְבָתָם וְלֹא יָכֹלוּ שֶׁכְּבָר צִוָּה משֶׁה (שמות לו, ו): וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה וגו', וְהָיוּ הַנְּשִׂיאִים מְצֵרִים עַל שֶׁלֹא זָכוּ בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן, אָמְרוּ הוֹאִיל וְלֹא זָכִינוּ בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן נִתֵּן בְּבִגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לה, כז): וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּנַי שֶׁנִּזְדָּרְזוּ, יִכָּתֵב שֶׁהֵבִיאוּ וְהוֹתֵר, וְהַנְּשִׂיאִים שֶׁנִּתְעַצְּלוּ, חִסַּר אוֹת אַחַת מִשְּׁמָם, שֶׁכֵּן כְּתִיב וְהַנְּשִׂאִם חָסֵר יו"ד. כֵּיוָן שֶׁנִּגְמַר הַמִּשְׁכָּן הִקְדִּימוּ וְהֵבִיאוּ קָרְבָּן בִּזְרִיזוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל וגו', אָמְרוּ הֲרֵי הַשָּׁעָה שֶׁנַּקְרִיב קָרְבָּנוֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן וְלֹא הָיָה חָסֵר כְּלוּם, אָמְרוּ מַה יֵּשׁ לָנוּ לְהָבִיא, הָלְכוּ וְהֵבִיאוּ עֲגָלוֹת שֶׁיִּהְיוּ נוֹשְׂאִים עֲלֵיהֶם אֶת הַמִּשְׁכָּן. וּמִי נָתַן לָהֶם הָעֵצָה הַזֹּאת, שִׁבְטוֹ שֶׁל יִשָֹּׂשכָר, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ לָהֶם מִשְׁכָּן שֶׁעֲשִׂיתֶם פּוֹרֵחַ הוּא בָּאֲוִיר, אֶלָּא הִתְנַדְּבוּ עֲגָלוֹת שֶׁתִּהְיוּ נוֹשְׂאִים אוֹתוֹ בָּהֶם, לְכָךְ כְּתִיב: וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּתְנַחֲמוּ עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ בַּתְּחִלָּה. וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהָיוּ הֶדְיוֹטוֹת וְנִתְמַנּוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ז, ב): רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם, וְלֹא רָאשֵׁי בֵּית אָבוֹת, אֶלָּא אַף נְשִׂיאֵי שֵׁבֶט, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר ז, ב): הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת, נְשִׂיאִים בְּנֵי נְשִׂיאִים. הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת, הֵם שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים עֲלֵיהֶם בְּמִצְרַיִם (שמות ה, יד): וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', (במדבר ז, ב): הֵם הָעֹמְדִים עַל הַפְּקֻדִּים, עַל מִנְיַן הַדְּגָלִים, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר א, ד): וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה וגו'.