מדרש על שמות 38:24

כל הזהב העשוי למלאכה. בא ליתן חשבון להב ולכסף:

התנופה. זו הברכה:

ה' לי בעוזרי. משל לשני בני אדם שהן באין לדין אצל בימה והיו מתיראין מן הדין. אמרו להם אל תיראו מן הדין אלא תעיזו לבבכם. כך ישראל עתידין לעמוד בדין לפני הקב"ה והם מתייראין ומלאכי השרת אומרים להם אל תתייראו בן עירכם הוא שנאמר (ישעיה מה יג) הוא יבנה עירי וגלותי ישלח. וחזרו ואמרו להם אל תיראו מן הדין. אין אתם מכירים אותו קרובכם הוא (תהלים קמח יד) לבני ישראל עם קרובו הללויה. ושבו ואמרו להם אל תיראו מן הדין אחיכם הוא (שם קכב ח) למען אחי ורעי. וביותר שהוא אביכם שנאמר (דברים לב ו) הלא הוא אביך קנך. וכן הוא אומר (שם ד ז) ומי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים. שמזכה אותנו לדין. כמה דאמר (ישעיה מח יב) ישראל מקוראי. חמשה צדיקים עמדו בעולם. נח ועבר ושם ואשור ואברהם. נח לא הקפיד לעבור אלא עמד ונטע לו כרם. ושם ועבר הטמינו את עצמן. אשור אמר היאך אני דר בין הרשעים הללו הלך לו שנאמר (בראשית י יא) מן הארץ ההוא יצא אשור. אברהם צדקתו עומדת לעד אינו מניח להקב"ה. ואף הקב"ה לא הניחו שנאמר (שם טו ז) אני ה' אשר הוצאתיך: