מדרש על שמות 7:11

כֹּה תְּבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּם אֲחוּזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה אִישׁ חַרְבּוֹ (שם ג, ז-ח). מָה רָאָה שְׁלֹמֹה לַעֲסֹק בְּמִטָּה שֶׁהוּא אוֹמֵר הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה. אֶלָּא אֵינוֹ עוֹסֵק אֶלָּא בְּמֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. הִנֵּה מִטָּתוֹ, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְלָמָּה נִמְשַׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְמִטָּה. מָה הַמִּטָּה אֵינָהּ אֶלָּא לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה, כָּךְ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כָּל מַה שֶּׁהָיָה בְּתוֹכָהּ, הָיוּ פָּרִין וְרָבִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיַאֲרִיכוּ הַבַּדִּים (מל״‎א ח, ח). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וְהַזָּהָב זְהַב פַּרְוַיִם (דה״‎ב ג, ו), שֶׁהוּא עוֹשֶׂה פֵּרוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וַיִּבֶן אֶת בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן (מל״‎א ז, ב). לָמָּה נִמְשְׁלָה לְיַעַר. לוֹמַר לְךָ, מַה יַּעַר פָּרֶה וְרָבֶה, כָּךְ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כָּל מַה שֶּׁהָיָה בּוֹ, פָּרָה וְרָבָה. לְכָךְ נֶאֱמַר: הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה. שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים (שה״‎ש ג, ז). מַהוּ שִׁשִּׁים, אֵלּוּ שִׁשִּׁים אוֹתִיּוֹת שֶׁבְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים. כֻּלָּם אֲחוּזֵי חֶרֶב (שם פסוק ח), שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְכַּר בּוֹ, יְבָרֶכְךָ ה', יָאֵר ה', יִשָּׂא ה'. אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ (שם). מָה רָאָה יָרֵךְ לִהְיוֹתָהּ נִזְכֶּרֶת כָּאן. אֶלָּא אֲפִלּוּ רוֹאֶה אָדָם בַּחֲלוֹמוֹ הַחֶרֶב שְׁלוּפָה וּנְתוּנָה בְּצַוָּארוֹ וְקוֹטֵעַ אֶת יְרֵכוֹ, מַשְׁכִּים וְהוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת מִפַּחַד שֶׁרָאָה בַּלֵּילוֹת בַּחֲלוֹמוֹ וְרוֹאֶה הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶם, הַחֲלוֹם רַע מִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ. לְכָךְ נֶאֱמַר: מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת. לְכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, הַזְהֵר לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו שֶׁיְּהוּ מְבָרְכִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כֹּה תְּבָרְכוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְשֶׁעָבַר הָיִיתִי זָקוּק לְבָרֵךְ אֶת בְּרִיּוֹתַי. בֵּרַכְתִּי לְאָדָם הָרִאשׁוֹן וּלְאִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְבָרֵךְ אוֹתָם אֱלֹהִים (בראשית א, כח). בֵּרַכְתִּי לְנֹחַ וּלְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְבָרֵךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו (שם ט, א). בֵּרַכְתִּי לְאַבְרָהָם, דִּכְתִיב: וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל (שם כד, א). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם, מִכָּאן וָאֵילָךָ הֲרֵי הַבְּרָכוֹת מְסוּרוֹת לְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וֶהֱיֵה בְּרָכָה (שם יב, ב). וְאַבְרָהָם הוֹלִיד שְׁנַיִם, יִשְׁמָעֵאל וְיִצְחָק, וְלֹא בֵּרְכָן. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס וּנְתָנוֹ לְאָרִיס, וְהָיָה בְּתוֹךְ אוֹתוֹ פַּרְדֵּס אִילָן אֶחָד שֶׁל סַם חַיִּים כוּ'. וְיִצְחָק בֵּרֵךְ אֶת יַעֲקֹב. וְיַעֲקֹב בֵּרֵךְ לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֵּר לָהֶם וְגוֹ' (בראשית מט, כח). מִכָּאן וָאֵילָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי הַבְּרָכוֹת מְסוּרוֹת לָכֶם, הַכֹּהֲנִים יִהְיוּ מְבָרְכִין אֶת יִשְׂרָאֵל.

וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל פַּרְעֹה מְשַׂחֵק עֲלֵיהֶם וּמְקַרְקֵר אַחֲרֵיהֶם כְּתַרְנְגֹלֶת, וְאוֹמֵר לָהֶם, כָּךְ אוֹתוֹתָיו שֶׁל אֱלֹהֵיכֶם, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם בְּנֵי אָדָם מוֹלִיכִין פְּרַקְמַטְיָא לְמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין לָהֶם, כְּלוּם מְבִיאִין מוּרְיָיס לְאַסְפַּמְיָא, דָּגִים לְעַכּוֹ, אֵין אַתֶּם יוֹדְעִין שֶׁכָּל הַכְּשָׁפִים בִּרְשׁוּתִי הֵן, מִיָּד שָׁלַח וְהֵבִיא תִּינוֹקוֹת מִן אִסְכּוֹלִי שֶׁלָּהֶם, וְעָשׂוּ אַף הֵם כָּךְ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא קָרָא לְאִשְׁתּוֹ וְעָשְׂתָה כָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה, מַהוּ גַּם, שֶׁאַף לְאִשְׁתּוֹ קָרָא וְעָשְׂתָה כֵן. וַיַּעֲשׂוּ גַּם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, מַהוּ גַּם, אֲפִלּוּ הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל אַרְבַּע וְחָמֵשׁ שָׁנִים קָרָא וְעָשׂוּ כֵן.

וַיַּעֲשׂוּ כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ סְבוּרִין שֶׁהָיוּ מַעֲשֵׂה כְשָׁפִים. בְּלָטֵיהֶם, אָמַר רַבִּי אַיְבוֹ בַּר נַגְרֵי אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: בְּלָטֵיהֶם, אֵלּוּ מַעֲשֵׂה שֵׁדִים. (שמות ז, יא): בְּלַהֲטֵיהֶם, אֵלּוּ מַעֲשֵׂה כְשָׁפִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית ג, כד): אֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים, לְפִי שֶׁמַּעֲשֵׂה כְשָׁפִים עַל יְדֵי מַלְאֲכֵי חַבָּלָה נַעֲשִׂים. וַיִּפֶן פַּרְעֹה, לֹא חָשַׁשׁ וְלֹא הִרְגִּישׁ בְּמַכַּת הָאֱלֹהִים. וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שֶׁבַּיְאוֹר לָקוּ, וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה לָקָה, וְכָל מִצְרַיִם לָקוּ מֵימֶיהָ בְּדָם, אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר, אָמַר לוֹ לְפִי שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִיִּים אוֹמְרִים כָּל הַמַּיִם שֶׁהָיוּ רוֹאִין משֶׁה וְאַהֲרֹן נַעֲשִׂין דָּם, וְהָיוּ חוֹפְרִין לְהוֹצִיא מַיִם לִשְׁתּוֹת מִמַּה שֶּׁאֵין עֵינֵיהֶן רוֹאִין. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מַאי דִכְתִיב (שמות ז, כ): וַיֵּהָפְכוּ כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר וגו', מָשָׁל לְעֶבֶד שֶׁהָיָה לוֹקֶה לִפְנֵי רַבּוֹ מַה שֶּׁהָיָה לוֹקֶה עַל מֵעָיו הָיָה הוֹפֵךְ עַל עַצְמוֹ וְלוֹקֶה עַל גּוּפוֹ, כָּךְ הָיָה הַיְאוֹר מְהַפֵּךְ עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁלֹא תִשְׁלֹט בּוֹ הַמַּכָּה וְלֹא הָיָה מוֹעִיל שֶׁכֻּלּוֹ נֶהְפַּךְ לְדָם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט. (שמות ז, יט): עַל מֵימֵי מִצְרַיִם, הֲרֵי זֶה כְּלָל, עַל נַהֲרֹתָם וְעַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם, פְּרָט, (שמות ז, יט): וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם, הֲרֵי כְּלַל אַחֵר, מָה אַתָּה מַרְבֶּה כָּל הַדּוֹמִין לָהֶן. מַהוּ (שמות ז, יט): וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים, רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אוֹמְרִים אַף עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶם לָקָה בְּדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, כז): אוֹמְרִים לָעֵץ אָבִי אַתָּה. דָּבָר אַחֵר, וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים, שֶׁהָיוּ הַמַּיִם שֶׁשּׁוֹתִין עִם יְהוּדִי בִּכְלִי אֶחָד אוֹ בִּכְלִי עֵץ אוֹ בִּכְלִי אֶבֶן נֶהְפָּכִין בְּפִיו לְדָם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף בִּימְסָאוֹת וּבָתֵּי כִסְּאוֹת שֶׁלָּהֶם לָקוּ בְּדָם, וּכְשֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם הוֹלֵךְ וְיוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה אוֹ עַל גַּבֵּי הָאֶבֶן אוֹ עַל גַּבֵּי סֶלַע הָיוּ מַפְסִידִין אֶת בִּגְדֵיהֶם בְּדָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות ז, כא): וַיְהִי הַדָּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.