מדרש על שמות 7:12

מַהוּ מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ. אָמַר לוֹ: אַף עַל פִּי שֶׁהָעֵץ נָתוּן בָּאֶמְצַע, הֱוֵי נוֹהֵג בּוֹ כָּבוֹד. לָמָּה, שֶׁהַתּוֹרָה נְתוּנָה בוֹ. וְאַף הַלּוּחוֹת כֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ, הֱוֵי נוֹהֵג בָּם כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן (דברים י, ב), לוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מֻנָּחִין בָּאָרוֹן. וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן, כְּלוֹמַר, אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אֶת בְּנֵי תוֹרָה עֲנִיִּים וּמְדֻלְדָּלִים, הֱוֵי נוֹהֵג בָּם כָּבוֹד, שֶׁהַתּוֹרָה נְתוּנָה לְתוֹכָן. וַיַּעַשׂ לוֹ זֵר זָהָב. לָמָּה, לְפִי שֶׁהֻנַּח שָׁם הַתּוֹרָה. שְׁלֹשָׁה כְתָרִים הֵם, כֶּתֶר תּוֹרָה, וְכֶתֶר כְּהֻנָּה, וְכֶתֶר מַלְכוּת. וְעוֹד כֶּתֶר אֶחָד, כֶּתֶר שֵׁם טוֹב, שֶׁהוּא עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן. כֵּיצַד כֶּתֶר תּוֹרָה. שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בְּעָלֶיהָ (קהלת ז, יב), בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. לְכָךְ כְּתִיב: וַיַּעַשׂ לוֹ זֵר זָהָב.

וַיַּשְׁלִיכוּ אִישׁ מַטֵּהוּ, אָמְרוּ יוֹחָנִי וּמַמְרֵא לְמשֶׁה, תֶּבֶן אַתָּה מַכְנִיס לָעָפְרִיִּים. אָמַר לָהֶם לְמָתָא יַרְקָא יַרְקָא שְׁקוֹל. וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כט, יא): כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה, הַכְּסִיל מוֹצִיא כָּל דְּבָרָיו בְּפַעַם אַחַת כְּשֶׁיָּבוֹא לָרִיב עִם חֲבֵרוֹ, וְחָכָם בְּאָחוֹר הוּא מְסַלְּקוֹ. דָּבָר אַחֵר, כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל, הָרָשָׁע הַזֶּה מִשֶּׁהוֹצִיא כָּל עֲצָתוֹ, אַחַר כֵּן חֲכָמוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה, שֶׁכֵּן אַתָּה מוֹצֵא בַּאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁעָמַד וּבִטֵּל מְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לְפִיכָךְ לֹא מָלַךְ אֶלָּא עַל חֶצְיוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַה כְּתִיב בּוֹ (אסתר א, ד): בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וגו', אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שִׁשָּׁה גִיסִין הָיָה מַרְאֶה לָהֶם בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ, וְאַחַר כָּךְ הוּא מְשַׁלֵּחַ לְכָל גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת. וְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר מִינֵי יְצִיאוֹת הֶרְאָה לָהֶם. רַבִּי לֵוִי אָמַר בִּגְדֵי כְּהֻנָּה הֶרְאָה לָהֶם, נֶאֱמַר כָּאן (אסתר א, ד): תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות כח, ב): וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, מַה תִּפְאֶרֶת הָאָמוּר לְהַלָּן בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, אַף תִּפְאֶרֶת הָאָמוּר כָּאן בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה. וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה, שֶׁהִפִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲצָתוֹ וְהָרַג אֶת וַשְׁתִּי. דָּבָר אַחֵר, כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל, זֶה פַּרְעֹה שֶׁהָיָה מַלְעִיג עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהָיָה סָבוּר שֶׁמַּעֲשֵׂה כְשָׁפִים הֵן מַה שֶּׁעָשׂוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן, וְקָרָא לְכָל בְּנֵי בֵיתוֹ לַעֲשׂוֹת כְּמוֹתָם, הֱוֵי: כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל, זֶה פַּרְעֹה. וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ט, ד): חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם יִבְלַע תַּנִּין אֶת תַּנִּינֵיהֶם שֶׁל מִצְרַיִם מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא, נָחָשׁ בּוֹלֵעַ נָחָשׁ, אֶלָּא יַחְזֹר לִבְרִיָּיתוֹ וְיִבְלַע אֶת תַּנִּינֵיהֶם, מַהוּ וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, נֵס בְּתוֹךְ נֵס, מְלַמֵּד שֶׁחָזַר הַמַּטֶּה מַטֶּה כִּבְרִיָּתוֹ, וּבָלַע אוֹתָן. כְּשֶׁרָאָה פַּרְעֹה כֵּן תָּמַהּ וְאָמַר: וּמַה אִם יֹאמַר לַמַּטֶּה בְּלַע לְפַרְעֹה וּלְכִסְאוֹ, עַכְשָׁו הוּא בּוֹלֵעַ אוֹתוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא, נֵס גָּדוֹל נַעֲשָׂה בַּמַּטֶּה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבָּלַע כָּל אוֹתָן הַמַּטּוֹת שֶׁהִשְׁלִיכוּ, שֶׁהָיוּ רַבִּים לֵעָשׂוֹת מֵהֶן עֲשָׂרָה עֳמָרִים, וְלֹא הָעֳבָה, וְכָל מִי שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ אוֹמֵר זֶה מַטֵּה אַהֲרֹן, מִכָּאן שֶׁהָיָה מַטֵּה אַהֲרֹן סִימָן טוֹב לַעֲשׂוֹת בּוֹ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת לְדוֹרוֹת.

‎כִּי יְדַבֵּר אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה וְגוֹ'. וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה (משלי כט, יא). הַכְּסִיל מוֹצִיא אֶת כָּל דְּבָרָיו בְּפַעַם אַחַת כְּשֶׁבָּא לָרִיב עִם חֲבֵרוֹ. וְחָכָם, בָּאַחֲרוֹנָה הוּא מְסַלְּקוֹ. כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל, זֶה פַּרְעֹה הָרָשָׁע. וְחָכָם בָּאַחֲרוֹנָה יְשַׁבְּחֶנָּה, זֶה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם: וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם. תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן וְגוֹ'. אַהֲרֹן יְהֵא עוֹשֶׂה הַדְּבָרִים, אֲבָל אַתָּה עֲמֹד כְּנָשִׂיא שֶׁהוּא גּוֹזֵר עַל הַזְּקֵנִים וְהֵן עוֹשִׂין. וְכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּסְּנֶה: הוּא יִהְיֶה לְּךָ לְפֶה וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹהִים (שמות ד, טז).