מדרש על שמות 9:18

ויתן אל משה ככלותו (שמות לא יח). זה שאמר הכתוב נופת תטופנה שפתותיך כלה (שה"ש ד יא), ראה שבח שהקב"ה מקלס כנסת ישראל ר' יהודה בר אבא אמר הוא מקלס אותה ממטה למעלה, והיא מקלסת אותו מלמעלה למטה, למה כן, לפי שהיתה למטה והטלה אותה למעלה, שהיתה משועבדת בלבנים וגאלה, והיא מקלסתו מלמעלה למטה, שהוא נתון למעלה משבעה רקיעים, והורידה אותו אצלה, ראה שבח שהוא מקלסה נופת תטופנה, אמר ר' יוחנן מהו נופת, קלונינפי לשון יוני הוא, ר' אלעזר אמר נופת זה הדבש של צופים, יש דבש שהוא נקרא נופת צופים שהוא מעולה מכל דבש שבעולם, כך אתה מעולה מכל אומות שבעולם, נופת תטופנה [דבש וחלב תחת לשונך], אימתי בשעה שאת עסוקה בתורה.

הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר בָּרָד כָּבֵד מְאֹד, זַבְדִי בֶּן לֵוִי אָמַר סָרַט לוֹ סְרִיטָה עַל הַכֹּתֶל אָמַר לוֹ כְּשֶׁתַּגִּיעַ הַשֶּׁמֶשׁ לְכָאן יֵרֵד מָחָר הַבָּרָד. אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּמִצְרַיִם, לוֹמַר לָךְ שֶׁלֹא הָיָה כָמוֹהוּ בָּעוֹלָם וְלֹא בְּמִצְרַיִם, אֵינוֹ אוֹמֵר וְלֹא יִהְיֶה כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּמַכַּת בְּכוֹרוֹת (שמות יא, ו): וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף, אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ, כְּלוֹמַר לְשֶׁעָבַר לֹא הָיָה אֲבָל עָתִיד לִהְיוֹת לְהַבָּא, אֵימָתַי בִּימֵי גוֹג וּמָגוֹג, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לח, כג): אֲשֶׁר חָשַׂכְתִּי לְעֶת צָר לְיוֹם קְרָב וּמִלְחָמָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יחזקאל לח, כב): וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ. וְעַתָּה שְׁלַח הָעֵז אֶת מִקְנְךָ, בּוֹא וּרְאֵה רַחֲמָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ רִחֵם עַל הָרְשָׁעִים וְעַל בְּהֶמְתָּם, לְפִי שֶׁמַּכַּת הַבָּרָד לֹא הָיָה מְשַׁלְּחוֹ עֲלֵיהֶן אֶלָּא עַל יְבוּל הָאָרֶץ, וְהָיָה מַזְהִירָן שֶׁיִּשְׁמְרוּ עַצְמָן וְאֶת בְּהֶמְתָּם, כְּדֵי שֶׁלֹא יִלְקוּ בַּבָּרָד. הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' מֵעַבְדֵי פַרְעֹה, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, זֶה הָיָה אִיּוֹב. וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ, זֶה הָיָה פַּרְעֹה וְעַמּוֹ.

‎הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר. זַבְדִּי בֶּן לֵוִי אָמַר: שָׂרַט לוֹ שְׂרִיטָה עַל הַכֹּתֶל. אָמַר לוֹ: כְּשֶׁתַּגִּיעַ הַשֶּׁמֶשׁ לְכָאן מָחָר, יֵרֵד הַבָּרָד. אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ, אֲבָל עָתִיד לִהְיוֹת. אֵימָתַי? בִּימֵי גּוֹג וּמָגוֹג, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר חָשַׂכְתִּי לְעֵת צָר לְיוֹם קְרָב וּמִלְחָמָה (איוב לח, כג). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ וְגוֹ' (יחזקאל לח, כב). וְעַתָּה שְׁלַח הָעֵז. בְּמַכַּת בָּרָד אָמַר אוֹתוֹ רָשָׁע, ה' הַצַּדִּיק וְגוֹ'.