מדרש על שמות 9:27

כתוב בטוב צדיקים תעלוץ קריה ובאבוד רשעים רנה (משלי יא י), אמר טוביהו ב"ר אלעזר ז"ל פסוק זה מתגלגל והולך משנברא העולם ועד סופו, ששקט וטוב לצדיקים הנאה להם והנאה לעולם, הנאה להם שיש להם פנות לעסוק בתורה ובמעשים טובים, והנאה לעולם שמתעסקין ביישובו של עולם, שמלמדים תורה ברבים, לכך נאמר בטוב צדיקים תעלוץ קריה, וכן בזמן שהצדיקים מתכנסין, הם מדברים בשבחו של השם, כענין שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו (מלאכי ג טז), אבל פיזור לצדיקים רע להם ורע לעולם, שאין מתעסקין בתורה ובשבחו של השם, שנאמר ברוב עם הדרת מלך ובאפם לאום מחתת רזון (משלי יח כח). ובאבוד רשעים רנה, כל זמן שרשעים מכונסים רע להם ורע לעולם, רע להם שחוטאים בנפשותם, ורע לעולם שמחטיאים אחרים עמהם, שהשקט הרשעים היא מאבדת אותם, כענין שנאמר בדור המבול, בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם (איוב כא ט), וכתיב ויאמרו לאל סור ממנו וגו' (שם שם יד), וכשנתקבצו בדור הפלגה, מה כתיב בהם, הן עם אחד ושפה אחת לכולם וגו' (בראשית יא ו), וכתיב ויפץ ה' אותם (שם שם ח), וכן אתה מוצא בפרעה, כלן זמן שהיתה המחכה באה עליו, היה אומר ה' הצדיק (שמות ט כז), וכל זמן שהמכה רפה מעליו, כתיב וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו (שם ח יא), למדנו ששקט לרשעים רע להם ורע לעולם. וכן אתה מוצא בכל הרשעים שעמדו על ישראל, מתוך שלוה עמדו עליהם, וכן הוא אומר היו צריה לראש אויביה שלו(איכה א ה), וכן המן הרשע לא קם לאבד את עם ה', אלא מתוך עושר והשקט ושלם, כדכתיב ויספר להם המן את כבוד עשרו ורוב בניו וגו' (אסתר ה יא), וכתיב וכל זה איננו שוה לי וגו' (שם שם יג), וכתיב ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו ויבקש המן להשמיד את כל היהודים וגו' (שם ג ו), וכן כשהפיר ה' א מחשבתו והניא את עצתו, ונמחה שמו עם כל אוהביו, מה כתוב ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר וגו' שמחה וששון ליהודים (שם ח יז), הרי ובאבוד רשעים רנה:

ברוב עוזך יכחשו לך (שם), ר' ברכיה ור' יהודה הלוי בר' שלום, חד אמר יכחשו לך ישברו, כשם שאמר וכיחשו אויביך לך (דברים לג כח), וחד אמר יכחשו לך ישקרו ויעשו אויביך כחשים, נבוכדנצר אמר בריך אלההון די שדרך מושך ועבד נגו וגו' (דניאל ג כח), הוי יכחשו לך, סנחריב אמר מי בכל אלהי הארצות וגו' (מ"ב יח לח), לא זז משם עד שכיחש, שנאמר וישב בבושת [פנים לארצו], פרעה אמר לא ידעתי את ה' וגו' (שמות ה ב), נעשה כחשן, שאמר ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים (שם ט כז), והוא בעצמו שלחן, שנאמר ויהי בשלח פרעה וגו'.

ד"א מי ה' (שמות ה ב). אמר לו הקב"ה אתה אמרת מי, חייך במי אתה לוקה, מי ים למפרע, בים אתה יודע מי אני, שאמרת לא ידעתי את ה' (שם), חייך למחר אתר אומר ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים (שם ט כז), אתה אמרת וגם את ישראל לא אשלח (שם ה ב), חייך למחר אתה אוחז ביד כל אחד ואחד לשלחו, לכך נאמר [ויהי בשלח פרעה את העם] (שם יג יז).