Musar על אסתר ג:7

פיסקא מה נשתנה כו'. [זה ירמוז בעל ההגדה מענין מערכות השמים]. הקשה הזבח פסח מאי טעמא לא הזכיר פסח וד' כוסות, ובתשובת עבדים היינו השיב ענינים אחרים ולא תשובה על שאלתו. עוד קשה, ואלו לא הוציא כו', מה הרויחו עתה אנשי גלות במה שנגאלו כבר. עוד קשה, עדיין אנו ובנינו כו', למה לא היה אפשר להוציא אותנו אם לא הוציא את אבותינו, ופירש מה שפירש. וכן החכם בעל מעשה ה'. ולי נראה בפסקא עבדים היינו, יגיד טעמים על ד' שאלות שבמה נשתנה, ואז לא יקשה למה שאל אלו שאלות ולא אחרות, כי לא היה בכאן שואל ומשיב, רק החכם המסדר ההגדה סידר השאלות עצמו הוא מותיב והוא מפרק. והוא סידר בכאן עניינים המביאים לדבר גדול ארבע לשונות של גאולה, והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי מה הם משמשות, ונראה שרומזים לד' דברים של גאולה מענין גדולת הנס. א' שידוד המערכת, זהו והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, וסבלות מצרים הוא חוזק המערכת שלהם. ב' שפטים באלהיהם, שהוא השר האדיר למעלה ממערכת כונס השמים, וזהו והצלתי מעבודתם, ממי שהם עובדים. ג' שהשידוד והמשפט היה על צד היותר חזק שאפשר, ולא כמו שיש סוברים ששידוד המערכת בימי המן היה יותר גדול, כי הפיל פור (אסתר ג,ז), ונהפך וגו', ואלו לעבדים ולשפחות נמכרו היה להם דיו, והקב"ה שידד להיפך, מה שאין כן כאן שלא היה רק ישראל נצולים ועדיין נשאר מצרים. והנה יש קושיות למה יציאת מצרים נחשב ליותר נס מנס המן, שכן חוייבנו מן התורה לזכור יציאת מצרים בכל יום ויום. ומתרצינן כי בימי המן כבר קבלו ישראל התורה, ואין כל כך חידוש לשדד המערכה כימי צאת מצרים שעדיין לא קבלו התורה. ועל זה בא הכתוב להודיע שאינו כן שיהיה באפשר להיות נס יותר גדול משידוד מערכת של מצרים, וזהו וגאלתי אתכם, דהיינו השידוד היה בזרוע נטויה והשפטים באלהיהם היו גדולים. ד' ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים, כי מכח פרסומי ניסי על ידי ישראל ומצות סיפור יציאת מצרים, גורמים ועתה יגדל נא כח אדני כמו שיבוא לקמן בביאור כל המרבה לספר כו'. ועל זה באה התשובה עבדים היינו לפרעה במצרים, עם קשה ומלך קשה מצד המערכה, ואין עבד יכול לברוח, ויוציאנו ה' משם, זהו והוצאתי. ועל כן הטיבול המורה חירות כדרך השר, בחרו בטיבול על שם וטבלתם בדם אשר בסף, שבזה היה משודד המערכת כנודע.