Chasidut על אסתר ג:7

כִּי הָמָן בְּחִינַת הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ עֲבוֹדַת אֱלִילִים (מגילה י:), וּבִשְׁבִיל זֶה הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל, בַּחֹדֶשׁ שֶׁמֵּת בּוֹ משֶׁה (שם יג:), כִּי משֶׁה הוּא מְבַטֵּל הָעֲבוֹדָה זָרָה, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְבַּר מוּל בֵּית פְּעוֹר, כְּדֵי לְבַטֵּל הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבַּפְּעוֹר, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יד.), כִּי משֶׁה גִּימַטְרִיָּא חֲרוֹן־אַף, כִּי הוּא מְבַטֵּל חֲרוֹן־אַף שֶׁל הָעֲבוֹדָה זָרָה, כִּי הוּא קִבֵּל הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָדַיִן וְרַגְלַיִן כַּנַּ"ל, שֶׁעַל יְדֵיהֶם נִתְבַּטֵּל הָעֲבוֹדַת אֱלִילִים כַּנַּ"ל.

וְעַל-כֵּן עָשָֹה הָמָן עֵץ גָּבוֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה, כִּי חָשַׁב לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד קְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהוּא יוֹם הַתַּעֲנִית, שֶׁהוּא בְּסוֹד יוֹבֵל הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, שֶׁעִקַּר קְדֻשָּׁתוֹ בְּיוֹם כִּפּוּרִים וְהוּא סוֹד עוֹלָם הַבָּא שֶׁאָז יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל. שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת תַּעֲנִית, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַכְנִיעִין הַחֹמֶר וְכוּ'. וְהָמָן רָצָה לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד כָּל זֶה, וְעַל-כֵּן הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל (אֶסְתֵּר ג, ז; ט, כד) לְהִתְגַּבֵּר חַס וְשָׁלוֹם, כְּנֶגֶד הַגּוֹרָל שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּעִירִים גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְכוּ'". אֲבָל ה' יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו נָתַן כֹּחַ לְיִשְֹרָאֵל שֶׁיִּתְגַּבְּרוּ עָלָיו בְּכֹחַ קְדֻשַּׁת הַתַּעֲנִיּוֹת שֶׁהִתְעַנּוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וְדִבְרֵי הַצֹּמוֹת וְזַעֲקָתָם וְכוּ'" כַּנַּ"ל, כִּי עַל-יְדֵי הַתַּעֲנִית מַכְנִיעִין הַחֹמֶר וְכוּ' שֶׁהוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הָמָן עֲמָלֵק וּמַעֲלִין הַנֶּפֶשׁ וְכוּ'. וְעַל-כֵּן נִתְלָה דַּיְקָא עַל זֶה הָעֵץ הַגָּבוֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה (שָׁם ה, יד; ז, י), כִּי מַפָּלָתוֹ הָיְתָה מִשָּׁם דַּיְקָא, עַל-יְדֵי שֶׁזָּכוּ לְהִתְעַנּוֹת עַד שֶׁהִמְשִׁיכוּ עַל-יְדֵי הַתַּעֲנִיתִים קְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּחִינַת יוֹבֵל, בְּחִינַת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה (וַיִּקְרָא כה, יא), וְעַל-יְדֵי-זֶה נָפַל הוּא וְזַרְעוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ הַזֶּה דַּיְקָא. וּפוּר הָמָן נֶהְפַּךְ לְפוּרֵנוּ. וְעַל-כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה "פּוּרִים" דַּיְקָא עַל שֵׁם הַפּוּר (אֶסְתֵּר ט, כו), כִּי נִתְהַפֵּךְ הַגּוֹרָל עָלָיו, כִּי עַל-יְדֵי הַתַּעֲנִיתִים הִמְשִׁיכוּ קְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים, קְדֻשַּׁת הַגּוֹרָל שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי עִקַּר הַכְנָעָתָם הָיָה עַל-יְדֵי הַתַּעֲנִית וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תִּקּוּנֵי זֹהַר, תִּקּוּן כא, דַּף נז), שֶׁפּוּרִים הוּא בִּבְחִינַת יוֹם הַכִּפּוּרִים כַּנַּ"ל:

או יבואר, החודש הזה לכם ראש חדשים. עיין רש"י נתקשה משה על מולד הלבנה. ונראה להבין למה נתקשה משה במולד הלבנה, כי משה רצה שיהיה גאולה בימיו להחזיר פגימת הלבנה ויהיה אור הלבנה כאור החמה כמו שיהיה אם ירצה השם בביאת הגואל צדק במהרה בימינו אמן. (חסר):