Musar על במדבר 2:2

איש על דגלו באותות לבית אבותם (במדבר ב, ב). האר"י ז"ל היה אומר כמו שיש ד' דגלים, כך יש ד' כתות בישראל חלוקים באיזה מנהגים. ספרד, אשכנז, קטלונייא, אטלייא, וכל אחד ישאר בדגלו לנהוג מנהגו. ואלו ואלו דברי אלהים חיים:

על כן צריך אדם מאוד לזהר בזה. ומה שאמרו תפח עצמותיו, הענין כי האשה היא עצם מעצמות האיש, ואינו מתוקן עד שנושא אשה והיה לבשר אחד (בראשית ב, כד). ואם לא, תפח עצמותיו כי הוא חסר עצם. ומה שנתנו זמן ך' שנה, כי אז נקרא איש יוצא צבא. ורמז לזה ג"כ בפרשת בראשית (א, כח) פרו ורבו וגו' וכבשה וגו', ואמרו רז"ל (יבמות סה, ב) האיש שדרכו לכבוש מצווה על פריה ורביה, ודרכו לכבוש במלחמה הוא מבן ך' שנה:

והנה שם ידו"ד שבתפארת בו צרופי י"ב הויות שהם ד' דגלים. דגל א' מתחיל ביו"ד כזה ידו"ד ידד"ו יוד"ד. דגל ב' מתחיל בה"א כזה דדי"ו דדו"י דיו"ד. דגל ג' מתחיל בוא"ו כזה דוי"ד דיד"ו דוד"י ונגד זה חדשים הם ד' תקופות, וכל תקופה ג' חדשים כמו י"ב מזלות שהם ד' דגלים על פי ד' יסודות. כל דגל ג' מחנות איש על דגלו באותות פעולתן וזה סדרן. דגל מחנה טלה האש. והחונים עליו אריה קשת. דגל מחנה שור עפר. והחונים עליו בתולה גדי. דגל מחנה תאומים אויר. והחונים עליו מאזנים ודלי. דגל מחנה סרטן מים. והחונים עליו עקרב דגים, עיין בפרדס בשער פרטי השמות, ולעומת י"ב שבטי דבני ישראל ד' דגלים ובכל דגל ג' שבטים: