שני לוחות הברית
וענין ותקע כף ירך יעקב נתהפך. רז"ל אמרו (ב"ר עז, ד) וירא כי לא יכול לו ויגע בכף יריכו, הם הדורות היוצאים מירך יעקב, דהיינו הגזירות שגזרו האומות. וכשגברו על היונים, נתהפך הכף לפך, והוא פך שמן והירך נתהפך לירך מנורההגה"היש עוד סוד בדבר. הנה חנוכה שבו היה חנוכת בית המקדש, והוא רומז לחנוך העולם. כי העולם נברא בשביל התורה וקיום המצות, והיונים רצו לבטל תורה ומצות מישראל. וכשגברו החשמונאים אז נתגברו התורה והמצות, ממילא נתחנך העולם. וכמו שהעולם נברא בכ"ה לחודש, כי העולם נברא כ"ה לאלול, ומה שאמרו (ר"ה י, ב) העולם נברא בתשרי זהו בריית האדם, אבל התחלת הבריאה בכ"ה לחודש, כן חנוכה כ"ה לחודש. וכמו שראשית הבריאה יהי אור, כן מצות חנוכה בנרות. וכמו שאור הראשון נגנז ואין משתמשין בו, כן הנרות הללו אסור להשתמש בהן. ורמז לדבר (בראשית א, ג) יהי אור, יהי עולה כ"ה. וכשגברו החשמונאים זכו לג' אורות, א' אור השכינה, דהיינו טהרת המקדש שטמאו היוונים, והם טהרו המקדש, משכן השכינה נקרא אור, כמו שכתוב (מיכה ז, ח) ה' אור לי. הב' אור התורה. הג' נר מצוה, כמו שכתוב (משלי ו, כג) נר מצוה ותורה אור. והנה כתיב ג' פעמים יהי, (בראשית א, ג) יהי אור, (שם ו) יהי רקיע, (שם יד) יהי מאורות, אור רומז על גלוי השכינה, רקיע ומאורות רומזים על נר מצוה ותורה אור, כמו שכתוב (דניאל יב, ג) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד. ומצאתי כתוב בספר גנת אגוז שלוש פעמים יהי עולה ע"ה, כי עולם המלאכים ראשית הבריאה זהו יהי אור, ואחר כך יהי רקיע עולם הגלגלים, יהי מאורות וגו' להאיר על הארץ הוא זה העולם כו', ויהי כן (בראשית א, טו) בגימטריא מיכאל, כן כתב גנת אגוז:
והנה ידוע בדברי רז"ל (זבחים סב, א) כי מיכאל הוא כהן גדול שלמעלה, וכתיב (דניאל י, כ) הנה שר יון בא. אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת, ואין אחד מתחזק עמי כי אם מיכאל שרכם (שם), זהו סוד חתום בחותמו של כהן גדול. כי חנוכה הוא חנוך העולם, ושר העולם שאמר הפסוק (תהלים לז, כה) נער הייתי וגם זקנתי כמו שאמרו רז"ל (יבמות טז, ב) הוא חנוך, כי חנוך נתעלה ונעלם בתוך שר העולם. והנה כתיב בהבראם, פירש רש"י בה"א בראם, עולם הזה נברא בה"א, על כן כשתוסיף ה' על חנוך הוא חנוכה. וכמו שהם שבעת ימי בראשית, וכולם נכנסים בחלק שמיני, דהיינו ראשית נקודת הבריאה נקרא היולי, ובו היה בכח כל ז' ימי בראשית. וכן למעלה ברום המעלות בסוד האצילות, הם שבעת ימים סוד אצילות הבנין, חס"ד גבור"ה תפאר"ת נצ"ח הו"ד יסו"ד מלכו"ת, הם סוד (בראשית מא, ה) שבעה שבלים העולות בקנה אחד, דהיינו שרשם בבינה, והבינה היולי שלהם. והקנה הוא (משלי ד, ה) קנ"ה בינ"ה כמו שכתבתי לעיל. וזהו סוד (במדבר ח, ב) אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. ומקשים ששה נרות הוה ליה למימר, כי המנורה הוא נר האמצעי. ועל דרך הפשט הכי קאמר, ששת הקנים יפנה אל מול פני הנר האמצעית, ואז יאירו כל השבעה נרות ביחד. אבל על דרך הסוד שבעת הנרות הם רומזים לשבעת הבנין, והם מאירים אל מול פני המנורה שהיא הבינה, הפנים של המנורה:
כן היה ענין הנס של חנוכה, כי היה שמן להדליק יום אחד, ונעשה נס ודלק ח' ימים, דהיינו שדלק שבעה ימים ביותר ממה שראוי לדלוק. והנה לכאורה קשה, דלא היה ראוי לעשות חנוכה רק שבעה ימים. ועל דרך הפשט הנס נעשה ח' ימים, כי הם נתנו כל השמן למנורה בפעם אחת, כי לא היה בפח שמן רק כדי להדליק יום אחד, דהיינו חצי לוג לכל נר, ואסור ליתן פחות מזה השיעור, ולא חלקו את השמן לשמונה חלקים כמו שכתב הבית יוסף (או"ח תרע), אלא נתנו הכל במנורה כדי שידליק יום אחד, ונעשה נס שהיה דולק כל היום, ולא נשרף מהשמן רק חלק שמינית, נמצא היה הנס שמונה ימים. אבל לפי מה שכתבתי, השבעה כלולים בשמיני, כמו הבנין שלמעלה השבעה עולים בקנה אחד. וזהו רמז חנוכה, ח' מן חנוכה היא ח' ימים, וכשתחשוב חצי לוג לכל נר משבעת הנרות ח' פעמים ז' עולה נ"ו, והיה הנס שהיה דולק ח' ימים בז' קני המנורה כאלו היה נ"ו חצאי לוגין, זהו נ"ו מן חנוכה. נשאר כ"ה שהוא כ"ה לחודש, בסוד יהי אור העולה כ"ה. וברכת כהנים מתחיל גם כן בתיבת כ"ה תברכו את בני ישראל וגו' (במדבר ו, כג), ונתבשר אהרן שהוא מוכן לגדולה זו של נרות חנוכה, כמו שכתב הרמב"ן ריש פרשת בהעלותך עיין שם. הרי ענין חנוכה כמו חלום יוסף שבעה שבלים בקנה אחד, כן שבעת הנרות אל מול פני המנורה. ויוסף הוא הנקרא בכור שור, והיונים רצו לכתוב על קרן השור כו'. ונתהפך ליהודים היתה אור, שבעה קני המנורה אל מול פני המנורה:
והנה במנורה היו ששה קנים, והם מכוונים אל מול פני המנורה הנר האמצעי לפי פשט הענין. ולפי הסוד כל השבעה אל מול פני מנורה העליונה, וכל זה יהיה רומז על שם ידו"ד אשר עושה נפלאות גדולות. כיצד, ששה אותיות מאלפ"א בית"א הם ששה קנים, והם עולים יה"ו באותיות השם, כי א"ב ג"ד עולה י' נגד י' מידו"ד, ואחר כך ה"ו. ואחר כך תמצא בששה אלה מספר ז' בסוד אחדות, נעוץ סופו בתחילתו ותחילתו בסופו, כזה, ו"א ה"ב ד"ג א"ו ב"ה ג"ד, אז כל אחד עולה ז'. ובענין הזוג עולה ח', כזה, ה"ג ו"ב, רק נשאר א"ד עולה ה', ואז רמוזה ה' אחרונה מידו"ד, שלא חשבנו מתחילה רק יה"ו מידו"ד. והסימן (בראשית ב, ו) ואד יעלה מן הארץ, כי הארץ העליונה היא סוד 'ה' אחרונה מהשם::
והנה ידוע בדברי רז"ל (זבחים סב, א) כי מיכאל הוא כהן גדול שלמעלה, וכתיב (דניאל י, כ) הנה שר יון בא. אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת, ואין אחד מתחזק עמי כי אם מיכאל שרכם (שם), זהו סוד חתום בחותמו של כהן גדול. כי חנוכה הוא חנוך העולם, ושר העולם שאמר הפסוק (תהלים לז, כה) נער הייתי וגם זקנתי כמו שאמרו רז"ל (יבמות טז, ב) הוא חנוך, כי חנוך נתעלה ונעלם בתוך שר העולם. והנה כתיב בהבראם, פירש רש"י בה"א בראם, עולם הזה נברא בה"א, על כן כשתוסיף ה' על חנוך הוא חנוכה. וכמו שהם שבעת ימי בראשית, וכולם נכנסים בחלק שמיני, דהיינו ראשית נקודת הבריאה נקרא היולי, ובו היה בכח כל ז' ימי בראשית. וכן למעלה ברום המעלות בסוד האצילות, הם שבעת ימים סוד אצילות הבנין, חס"ד גבור"ה תפאר"ת נצ"ח הו"ד יסו"ד מלכו"ת, הם סוד (בראשית מא, ה) שבעה שבלים העולות בקנה אחד, דהיינו שרשם בבינה, והבינה היולי שלהם. והקנה הוא (משלי ד, ה) קנ"ה בינ"ה כמו שכתבתי לעיל. וזהו סוד (במדבר ח, ב) אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. ומקשים ששה נרות הוה ליה למימר, כי המנורה הוא נר האמצעי. ועל דרך הפשט הכי קאמר, ששת הקנים יפנה אל מול פני הנר האמצעית, ואז יאירו כל השבעה נרות ביחד. אבל על דרך הסוד שבעת הנרות הם רומזים לשבעת הבנין, והם מאירים אל מול פני המנורה שהיא הבינה, הפנים של המנורה:
כן היה ענין הנס של חנוכה, כי היה שמן להדליק יום אחד, ונעשה נס ודלק ח' ימים, דהיינו שדלק שבעה ימים ביותר ממה שראוי לדלוק. והנה לכאורה קשה, דלא היה ראוי לעשות חנוכה רק שבעה ימים. ועל דרך הפשט הנס נעשה ח' ימים, כי הם נתנו כל השמן למנורה בפעם אחת, כי לא היה בפח שמן רק כדי להדליק יום אחד, דהיינו חצי לוג לכל נר, ואסור ליתן פחות מזה השיעור, ולא חלקו את השמן לשמונה חלקים כמו שכתב הבית יוסף (או"ח תרע), אלא נתנו הכל במנורה כדי שידליק יום אחד, ונעשה נס שהיה דולק כל היום, ולא נשרף מהשמן רק חלק שמינית, נמצא היה הנס שמונה ימים. אבל לפי מה שכתבתי, השבעה כלולים בשמיני, כמו הבנין שלמעלה השבעה עולים בקנה אחד. וזהו רמז חנוכה, ח' מן חנוכה היא ח' ימים, וכשתחשוב חצי לוג לכל נר משבעת הנרות ח' פעמים ז' עולה נ"ו, והיה הנס שהיה דולק ח' ימים בז' קני המנורה כאלו היה נ"ו חצאי לוגין, זהו נ"ו מן חנוכה. נשאר כ"ה שהוא כ"ה לחודש, בסוד יהי אור העולה כ"ה. וברכת כהנים מתחיל גם כן בתיבת כ"ה תברכו את בני ישראל וגו' (במדבר ו, כג), ונתבשר אהרן שהוא מוכן לגדולה זו של נרות חנוכה, כמו שכתב הרמב"ן ריש פרשת בהעלותך עיין שם. הרי ענין חנוכה כמו חלום יוסף שבעה שבלים בקנה אחד, כן שבעת הנרות אל מול פני המנורה. ויוסף הוא הנקרא בכור שור, והיונים רצו לכתוב על קרן השור כו'. ונתהפך ליהודים היתה אור, שבעה קני המנורה אל מול פני המנורה:
והנה במנורה היו ששה קנים, והם מכוונים אל מול פני המנורה הנר האמצעי לפי פשט הענין. ולפי הסוד כל השבעה אל מול פני מנורה העליונה, וכל זה יהיה רומז על שם ידו"ד אשר עושה נפלאות גדולות. כיצד, ששה אותיות מאלפ"א בית"א הם ששה קנים, והם עולים יה"ו באותיות השם, כי א"ב ג"ד עולה י' נגד י' מידו"ד, ואחר כך ה"ו. ואחר כך תמצא בששה אלה מספר ז' בסוד אחדות, נעוץ סופו בתחילתו ותחילתו בסופו, כזה, ו"א ה"ב ד"ג א"ו ב"ה ג"ד, אז כל אחד עולה ז'. ובענין הזוג עולה ח', כזה, ה"ג ו"ב, רק נשאר א"ד עולה ה', ואז רמוזה ה' אחרונה מידו"ד, שלא חשבנו מתחילה רק יה"ו מידו"ד. והסימן (בראשית ב, ו) ואד יעלה מן הארץ, כי הארץ העליונה היא סוד 'ה' אחרונה מהשם::