שני לוחות הברית
הנה האבות קיימו כל התורה, והתורה פרטה מדה זו בפרטיות מצות שנהגו, כמו שמצינו באברהם אבינו ונותן מעשר מכל, וכאן ביצחק, וכן ביעקב שאמר (בראשית כח, כב) וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. ויעקב אבינו נתן מעשר אפילו מנפשות, כמו שאמרו רז"ל (ב"ר ע, ז) שיש י"ד שבטים עם אפרים ומנשה, דל ד' בכורות לאמותיהן שהם בעצמן קודש נשארו עשרה, והופרש לוי להיותו קודש לי"י. הרי קיימו האבות מצות מעשר בכל לבבם ובכל נפשם ובכל מאודם. מאודם, כפשוטו מעשר מכל אף מעשר כספים. ובכל נפשם, דהיינו יעקב עישר מנפשות בניו. ובכל לבבם, זה שייך לתרומה גדולה שאין לה שיעור רק כפי נדבת לבו יביא תרומת ה', ואמרו רז"ל (תרומות ד, ג) עין יפה אחד מארבעים, בינוני אחד מחמשים, עין רעה אחד מששים, והכל רמוז בפסוק ויתן לו מעשר מכל. והיה די שיאמר ויתן מעשר, אלא מכל הוא רמוז על תרומה גדולה, כי תרומת מעשר היא בכלל המעשר כמו שאפרש אח"כ, כי נתן למלכי צדק המעשר וגם התרומת מעשר. והנה כ"ל עולה חמשים שהוא עין בינוני הנותן אחד מחמשים. אבל אברהם הסיר עשרה מחמשים כדי ליתן מהם תרומה גדולה. דכשתקח עשרה מחמשים, נשארו ארבעים, כלומר נתן חלק אחד מארבעים לתרומה גדולה ונתן לו, אף שדרך בינוני אחד מכ"ל דהיינו אחד מחמשים, אברהם אבינו כשלקח תרומה גדולה הסיר עשרה מחמשים, ואח"כ הפריש אחד לתרומה גדולה כי היה נדיב לב, וכן כל האבות:
מנורת המאור
וגרסי' במדרש השכם אם על תודה יקריבנו וגו'. ראה היאך הב"ה סולח לעונותיהם של ישראל. מה היו מקריבין על זבח התודה, חלות ורקיקין. אמ' הב"ה מי שיש לו פר יביא פר, איל יביא איל, שה יביא שה, יונה יביא יונה, ומי שאין לו אחד מכל אלו יביא סולת, ומי שאין לו ולא כלום יביא דברים, שנא' (הושע יד, ג) קחו עמכם דברים וגו'. אמ' ר' שמעון בן גמליאל גדולה חיבתן של ישראל, שהב"ה משנה סדר בראשית בשביל חיבתן של ישראל, שהוא מוריד להם גשם מן השמים ומעלה להם טל מן הארץ, שנא' (שמות טז, יד) ותעל שכבת הטל, וכן, אף שמיו יערפו טל. כיון שראה משה רבינו ע"ה מתן שכרן של צדיקים אמ' אשריך ישראל וגו'. מגן עזרך, כנגד אברהם דכתיב (בראשית יד, כ) ביה אשר מגן צריך בידך. ואשר חרב גאותך, כנגד יצחק שפשט צוארו כנגד החרב. ויכחשו אויביך לך, כנגד יעקב, דכתיב (בראשית לו, ו) וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו, פי' שהלך לו עשו לארץ אחרת מפני פחדו של יעקב. ואתה על במותימו תדרוך כנגד מרדכי, דכתיב (אסתר ו, יא) ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וילבש את מרדכי וגו'. מי גרם למרדכי להנצל מאויביו ולבא לידי הגאולה הזאת, מפני שהיה מתפלל בכל שעה, שנא' (אסתר ד, א) ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויצעק צעקה גדולה ומרה.