Musar על בראשית 17:17

אחרים אומרים שנולד כשהוא מהול, דהיא שלימות כח הגוף בלי התבטל כוחתיו ויחלשו. וכן מצינו דוגמא לזה באברהם, קודם שנימול כתיב (בראשית יז, יז) ויפול אברהם על פניו, אבל אחר שנימול לא. ומשה רבינו עליו השלום שנולד מהול, לא נתבטל לגמרי ממנו שום כח והרגש:

וישראל שלא ידעו עדיין שיקרע הים סוף ויטבעו המצרים וראו השר קיים, על כן נסתפקו אולי לא מהשי"ת הוא שיצאו ישראל ממצרים לגמרי להיותם נגאלים, וחשבו אפשר שבאמת אין דעת השי"ת רק דרך שלשת ימים ילכו במדבר ואח"כ יחזרו למצרים, וחשבו שמשה רבינו ע"ה מדעתו עשה כן בסמכו כי השי"ת מקים דבר עבדו ועצתו ישלים. על כן צעקו אל ה' להיות אל חי בקרבם, וכמו שסברו בעת מכת בכורות שהוא כן ועל משה התרעמו ויאמרו (שמות יד, יא) המבלי אין קברים וגו', וה"א התמיהה של המבלי היא תמיהה קיימת, כמו (בראשית יז, יז) הלבן מאה שנה, וכמו (ש"א ב, כז) הנגלה נגליתי, ורצו לומר המבלי דבר זה, מאחר שדבר זה שסברנו כי מצרים מקברים מורה על העדר שר שלהם זה הדבר אינו, רק אין קברים, כלומר אין ממש בזה, שהרי עינינו רואות שר מצרים נוסע, נמצא אתה לקחתנו היפך והצלתי אתכם מעבודתכם ולקחתי אתכם לי לעם, אשר הכוונה בו שיציל אותנו מהשר הגדול שהוא עבודתם של מצרים, כלומר שהם עובדים לו והוא יתברך יקחנו לו לעם וירוממנו על כל השרים ונהיה דבוקים בו בלי אמצעי רק בהתרוממות על הכל הוא לנו לאלהים ואנחנו עמו. ועתה אנחנו רואים כי אתה לקחתנו, מה זאת עשית לנו. ואמרו זה הלשון לרמוז על מאמר פרעה שאמר (שמות יד, ה) מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו. ותיבת מעבדנו, פירושו כן מעבודתם, שהוא שר שלהם ויהיו ישראל תחתיו: