Musar על בראשית 23:1

תוספתא מהזוהר (ח"א קכב, ב) זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא, כמה איהו רב ועילאה בההיא עלמא, והכי פתח רב מתיבתא מאן דאיהו זעיר איהו רב, מאן דאיהו רב איהו זעיר, דכתיב (בראשית כג, א) ויהיו חיי שרה וגו'. מאה דאיהו חושבן רב כתיב ביה שנה, זעירו דשנין חד אזעיר ליה, שבע דאיהו חושבן זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב שנים:

ועל אלו ג' בחינות של אם ואחות ובת מרומז (בר"ר נח, א) בת ך' כבת ז' ליופי, ובת ק' כבת ך' לחטא. בבחינת אמא עילאה סוד אור שבעת הימים הגנוז כמו שכתבתי לעיל (ד"ה ומה שכינו). אח"כ נגנז ונתחשך. ובשעת מתן תורה פסקה זוהמת הנחש (שבת קמו, א) והיה ראוי לחזור כתנות אור, שעל כן רמוז בפרשה יהי אור חמשה פעמים אור, כנגד ה' חומשי תורה כדאיתא במדרש (בר"ר ג, ה), זהו בחינת כ"ף, כדאיתא בזוהר (ח"ג יא, ב) על פסוק (במדבר ז, פו) עשרה עשרה הכ"ף, הם י' מאמרות, ויו"ד דברות שהם יו"ד במילואו העולים שניהם כ"ף. זהו בת ך' כבת ז' ליופי, כלומר כאור שבעת הימים, מכל מקום לא הוחזר ממש רק כדמיון אור ז' הימים, ואלו לא חטאו בעגל והיו מתגברים בתורה אז שהיו באים מעלה מעלה, והיה נתגלה ממש אור הגנוז. אבל בתחילת נתינת התורה, היה כאור ז' ימים כדמיון. זה סוד (משלי ז, ד) אמור לחכמה אחותי את, והוא בחינת אחות. אח"כ כשחטאו בעגל קלקלו גם זה, ונתקטנה הכ"ף ומצאו תיקון בקצת בנין בית המקדש שהיה גבוה מאה אמה זהו בת ק' כבת ך' לחטא, כי קרבנות היו מכפרים, אבל היו בבחינת בת ציון, וכן נקרא (ישעיה לז, כב) בת ירושלים, זהו סוד (בראשית כג, ב) ולבכותה כף קטנה, ונסתלק הכף נשאר ולבתה שהוא כמו בחינת הבת. ובחורבן הבית אף ק' נתקטנה כמו שכתב בעל הטורים בענין ק' קטנה בקצתי בחיי (שם כז, מו). ובחורבן הבית אז ירדו למטה מן בת ונשתמשו בקול היוצא מן בת, וזהו בת קול. ועתה בעו"ה לא זה ולא זה, עד יבא משיח צדקינו ואור חדש על ציון יאיר: