שני לוחות הברית
ובזה מתורץ כי רש"י כתב בחומש כאן במלחמת הרשות הכתוב מדבר, דבמלחמת ארץ ישראל כבר כתיב (דברים כ, טז) לא תחיה כל נשמה, ובגמרא בסוטה פרק אלו נאמרים (לה, ב) מפיק לה רש"י ממקום אחר מן כי תצא, דאיתא שם, תניא ושבית שביו, לרבות כנענים שבתוכה. ופירש רש"י, דקרא בחוץ לארץ כתיב. והכי תניא בספרי כי תצא למלחמה, במלחמת רשות הכתוב מדבר, כי תצא משמע כשתעלה בדעתך כו'. אלא למוד דהכא על מלחמה פשוטה, ולימוד דכשתעלה בדעתך היא מלחמה הפנימית. ויפת תואר הוא היצה"ר המיפה להאדם לכל עון ולכל חטאת. והתורה התירה בקצת להנות ממנו כדי קיום העולם להשתמש בו בהכרחיים, והיותר יחרים וידחהו וינוול אותו, כאשר נתנו סימן לדבר (בראשית מג, יא) מעט צרי, הרמז מעט יצר. גם רמז וחשקת בה, יעשה חשק לעבירה ויבדל ממנה, וזהו מעלת בעל תשובה כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא פו, ב) היכי דמי בעלי תשובה, באותה אשה באותו פרק כו'. ופירשו המפרשים על זה, במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד (ברכות לד, ב), כלומר כי הם צריכים להתרחק מלראות דברי חשק שאולי יביאנו לחטוא. אבל הבעל תשובה, אדרבה עומד שם וכובש על יצרו, וכבר הארכתי בענין חשיקה ודביקה חפיצה בחלק בעשרה מאמרות יראו עיניך וישמח לבך: