Musar על בראשית 45:1

וסוד הפעמונים מפורש בכתוב (שם לה) ונשמע קולו בבואו אל הקודש, והוא כעין נטילת רשות ליכנס, כי הבא בהיכל המלך פתאום חייב מיתה, כענין אחשורוש, וכמו שאני עתיד לכתוב בפסוק (ויקרא טז, יז) וכל אדם לא יהיה באוהל מועד. על כן צוה להשמיע קולו כמו שיקרא הוציאו כל איש מעלי, ויבא לעבוד עבודת המלך ביחוד. וכן בצאתו, לצאת ברשות, ושיודע הדבר שיוכלו משרתי המלך לשוב לפניו, ובפרקי היכלות יוודע זה. והנה הטעם שלא יפגעו בו מלאכי אלהים, והזהיר זה בכהן גדול למעלתו^הגה"הכי לעולם באדם החשוב יותר, כחות הדין מתקנאים בו יותר, כדי לקטרג עליו:, וזה טעם לפני ה', כי הוא העובד לפניו שתשרה שכינה בעבודתו, כי מלאך ה' צבאות הוא. וטעם (שמות כח, לב) לא יקרע, אמרו רז"ל לפי שהשטן מתקנא בו ואוחז שם כדרך הנלחמים זה עם זה, עכ"ל (הרקנאט"י):

ובב"ר פרשת ויגש (צג, ט) אמרו (בראשית מה, א) ולא יכול יוסף להתאפק, ר' חמא בר חנינא אמר לא עשה יוסף כשורה, שאלו בעט בו אחד מהם מיד היה מת. ר' שמואל בר נחמן אומר כהוגן וכשורה עשה, יודע היה צדקן של אחיו, אמר ח"ו אין אחי חשודין על שפיכת דמים, עד כאן. הרי שלא היו חשודין להרוג אפילו איש מצרי שהעליל עליהם כי הם היו סבורין שהוא איש מצרי, ואיך רצו להרוג את אחיהם והוא צדיק יסוד עולם: