Musar על בראשית 49:18

שני לוחות הברית

עוד בכלל הזה יש ענין פרטי, שמחויב אדם להלל לה' על עטישותיו, והוזכר זה בפרקי ר' אליעזר (נא) מיום שנבראו שמים וארץ לא היה אדם עוטש וחיה מאליו, אלא בכל מקום שהיה או בדרך או בשוק והיה עוטש היה נפשו יוצאה. עד שבא יעקב ובקש רחמים על זאת. אמר לפני הקב"ה, רבש"ע אל תקח נפשי ממני עד שאצוה אל ביתי את בני ואת בני בני. ונעתר לו, שנאמר (בראשית מח, א) ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף וגו'. שמעו כל מלכי הארץ רגזו וחלו שלא היה בטוח מיום שנברא העולם, לפיכך חייב אדם בשעת עטושו להודות להקב"ה שהפכו ממות לחיים, שנאמר (איוב מא, י) עטישותיו תהל אור, עד כאן. ושמעתי במה שאומרים בעיטושם (בראשית מט, יח) לישועתך קויתי ה', ויפה הוא. והכוונה בזה ההילול לה', כשם שהושעתני עתה, כן אני מקוה לישועתך. כעין ברכת הגומל שאומרים מי שגמלך טוב, הוא יגמלך טוב סלה:
שאל רבBookmarkShareCopy

קב הישר

וְכֵן לֶעָתִיד תִּהְיֶה הַנְּקָמָה בְּאוֹיְבֵי ה' עַל יְדֵי שָׂרָיָה מִשֵּׁבֶט דָּן, וְכַד יָקוּם דָּן כְּדֵין מְחַכֶּה לְפֻרְקָנָא דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'". כְּשֶׁבָּא בִּלְעָם הָרָשָׁע לִפְנֵי פִּנְחָס, אָמַר לוֹ פִּנְחָס לְבִלְעָם הָרָשָׁע: רָשָׁע, כַּמָּה גִּלְגּוּלִין בִּישִׁין עַבְדַּת עַל עַמָּא קַדִּישָׁא! אָמַר לֵיהּ פִּנְחָס לְצַלְיָא: קוּם וְקַטְלֵיהּ, וְלֹא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְתִתְקַיֵּם בֵּיהּ: "תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים". בְּהַהוּא שַׁעְתָּא עָבִיד בֵּיהּ כַּמָּה מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת, וְלֹא מֵת עַד דְּנָטִיל חַרְבָּא, דַּהֲוֵי חָקוּק עֲלֵיהּ חִוְיָא מֵהַאי סְטָר וְחִוְיָא מֵהַאי סְטָר. אָמַר לֵיהּ פִּנְחָס: בְּהָא טֻמְאָה, דַהֲוֵית עָסוּק בֵּיהּ, אַתָּה תָּמוּת בּוֹ. כְּדֵין קָטִיל לֵיהּ וְדַיְנוּן לֵיהּ בְּהַהוּא טֻמְאָה וּבְהַהוּא עָלְמָא עַצְמוֹי כֻּלָּהּ אִתְרְקִיבוּ, וּמִבְּשָׂרוֹ וְגוּפוֹ שֶׁל בִּלְעָם אִתְעֲבִידוּ נְחָשִׁים, חִוְיָן בִּישִׁין, וַאֲפִלּוּ מִתּוֹלָעִים, שֶׁאָכְלוּ אֶת בְּשָׂרוֹ, אִתְהֲדַרוּ מֵהֶם וְנַעֲשִׂים חִוְיָן, וּמֵעַצְמוֹתָיו נַעֲשׂוּ גַּם כֵּן נְחָשִׁים גְּדוֹלִים.
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

ודע כי מקובל בידינו שהתעורר יעקב בכאן קדושות שמות גדולות ונרמזו בתיבת כ"י במקל"י, כ"י ב"מ הוא שם מכב"י שעולה ע"ב, והוא יוצא מראשי תיבות פסוק (שמות טו, יא) "מי "כמוך "באלים "יהוה. אח"כ אותיות קל"י הוא יוצא מפסוק (בראשית מט, יח) "לישועתך "קויתי "יהו"ה ראשי תיבות לק"י:
שאל רבBookmarkShareCopy