תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Musar על בראשית 7:23

שני לוחות הברית

וזהו סוד ונח מצא חן, הוא מצא אבל הקב"ה לא מצא. ואמר מצא חן כשבא התעוררות מלמעלה למטה וזהו מתנת חן, כמו שכתוב וחנותי את אשר אחון וכמו שכתוב למעלה במדרש וחנותי כו'. ומכל מקום היה צדיק בערך דורו, כי לא זו שלא התעוררו מאליהן דורו, אלא אף לאחר התעוררות מלמעלה זה ק"ך שנה לא השגיחו כי היו לב היפך מאברהם לבבו נאמן שהוא סוד התעוררות מעצמו, והיו ערלי בשר השחיתו דרכם ולא שמעו בקול ה'הגה"הועל זה רומז הפסוק (בראשית ו, ג) לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר, שלא זו שהם ערלי לב, אלא אף הם ערלי בשר. ואמר לא ידון רוחי יש בזה סוד, דע כי התעוררות הבא מלמעלה אינו דוקא על ידי נביא אלא השם יתברך מתפשט רוחו בין הנבראים המודיעים ומכריזים, כענין שאמרו (אבות ו, ב) בכל יום בת קול יוצאת מהר חורב כו', וכן עוד (ב"ר יג, ב) שיחת אילנות, ומכל שכן על ידי צפצוף עופות. ובני אדם הם אטימין לבא סתימין עינא השמן לבם, ועינים להם ואין רואות ואזנים להם ואין שומעות:
ועל סוד זה נראה שרומז הפסוק (בראשית ז, ב) מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה וגו', וגם מעוף השמים שבעה שבעה. קשה למה לא אמר גם מעוף השמים הטהורים. ורש"י כתב, ילמוד סתום מן המפורש שמדבר בטהורים. בודאי כן הוא האמת לפי פשוטו, אמנם יש בכאן גם כן סוד. ויהיה מתורץ גם כן לישנא דגם, שאמר גם מעוף השמים, מהיכי תיתי שיהיה העוף נגרע מהבהמה שהוצרך לרבות אותו בתיבת גם, ולעיל השוה אותם מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה. עוד קשה, לעיל אמר מהעוף למינהו ולא אמר עוף השמים, וכאן אמר עוף השמים, ואחר כך אמר כל צפור כל כנף. כתיב (קהלת י, כ) כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר, ומצאתי בקונטרס האר"י ז"ל שכתב על ענין שיחות העופות, הנה כל מה שנזכר למעלה מכריזין אותו בכל העולמות ובפרט בעולם העשיה, וגם כל העבירות שאדם עובר נכרזות על ידי בית דין ושליח בית דין ההולך עמהם. ואמר גם עיבוי האויר וגסותו אין קול העליון הרוחני ניכר בו, ואמנם כשהעופות פורחים דרך הפרחתם ועפיפתם הם חותכים האויר וחולקים אותו ואז קול הכרוז עובר שם, וזהו סוד כי עוף השמים יוליך את הקול, כי הוא מוליכו דרך עפיפתו. אמנם יש עופות כי על ידי צפצופם ודבורם נצטרף קול הכרוז עם קולו ועוברים יחד, אך יש עופות שאינם עושות כן אלא דרך עפיפתם בכנפיהם, ואלו הם סוד העופות שאין להם קול וקורין להם בלעז אבי"ש מור"ש, וכנגדם נאמר עוף השמים יוליך את הקול, כי בלתי קול רק בעפיפתם מוליכות קול הכרוז. וכנגד המדברים אמר ובעל כנפים יגיד דבר:
ונבאר טעם העופות הנזכרים הנקראים אבי"ש מורא"ש, דע כי הם נמשכות מצד לילית ההורגת את הילדים שעדיין לא הגיעו לערך דבור, וכל אותן הנשמות, בפרט אם הם רשעים, כלם הולכים דביקים עם אותן העופות האלמים והולכים עמהם, והם לילית, ולכן אין להם כח דבור. ואמנם יש עוף שממונה להודיע גזירות רעב, ואחד על הדבר, ואחד על הארבה. וכיוצא בו יש ממונים על הטובות והבשורות טובות, ויש ממונים על כמה דברים חלוקים. ואמנם העופות האלמים הם ממונים על גזירת הילדים המתים קטנים, וכן יש להם שליטה על כל לידע על בשורות אחרות. והעורב כולו בשורות רעות, ובפרט על הדבר ועל המגפה, ובדרך מקרה אומר לפעמים בשורה טובה. והנץ הנקרא מילנ"ו מבשר בשורות טובות. והגאלנדרי"א צפור דרור מבשרת בשורות טובות, ובפרט על עצירת המגיפה, וכמעט שכל ימי המגפה אינו נראה ואינו נמצא בעיר שיש שם מגפה. ואפילו התולעים והיתושים כלם מגידים חכמה, ואין שום כח בעולם שלא מגיד דבר, אפילו שקצים בהמות ורמשים קטנים עם גדולים. ולכן תמצא שאין עופות מצויים אלא במקום בני אדם להגיד להם פשעם והקורות אותם. ולכן בחורבן הבית מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו (ירמיה ט, ט) , כי אין צורך בהם כלל, עד כאן לשונו:
ועל פי הרמז הזה ירמוז בכאן, גם מעוף השמים שאינם טהורות, מאחר שהם מטריחין ועוסקין לסייע להכרזה, יהיו נדונים כטהורים ליקח מהם שבעה. ואלו נקראים עוף השמים כי יש להם ידיעה ממה שבשמים. אבל שאר עופות שאינם במדריגה הזו יוקח שנים שנים מהטמאים, ומהטהורים שבעה שבעה כדפירש רש"י. ואחר כך צפור כל כנף רומז לבעל כנפים, ודי בזה למבין:
. נמצא לא היה להם התעוררות מלמטה. וגם כשבא מלמעלה לא השגיחו, על כן נאבדו מעולם הזה, וגם מעולם הבא, וגם אבד זכר כחם של מעלה. ובזוהר (ח"א סט, א), וימח את כל היקום אשר על פני האדמה (בראשית ז, כג), רבי אבא אמר את כל לאכללא כל אינון שליטין דשלטין ממנו על ארעא, ודא הוא היקום אשר על פני האדמה כו':
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא