ילקוט שמעוני על התורה
דרש רב נחמן בר רב חסדא מאי דכתיב וייצר בשני יודי"ן שני יצרים יש בו באדם יצר טוב ויצר רע. מתקיף לה רב נחמן בר רב יצחק גבי בהמה דלא כתיב בה וייצר הכי נמי דלא שליט בה יצר הרע הא קא חזינן דנכתה ובעטה ובטשה אלא כרבי ירמיה בן אלעזר דו פרצופים ברא הקב"ה לאדם הראשון שנאמר אחור וקדם צרתני וכתיב ויבן ה' את הצלע חד אמר פרצוף וחד אמר זנב. בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב אחור וקדם צרתני אלא למאן דאמר זנב מאי אחור וקדם כדרבי דאמר אחור למעשה בראשית היינו דלא איברי אלא במעלי שבתא אלא קדם לפורענות דמאי דמבול דכתיב וימח את כל היקום מאדם ועד בהמה. אדם ברישא והדר בהמה. בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב וייצר אלא למאן דאמר זנב מאי וייצר כדרבי שמעון בן פזי אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי. בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב זכר ונקבה בראם אלא למאן דאמר זנב מאי זכר ונקבה כדרבי אבהו דרבי אבהו רמי כתיב זכר ונקבה בראם וכתיב כי בצלם אלקים עשה את האדם בתחלה עלו במחשבה לבראות שנים ולבסוף לא נברא אלא אחד. בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב ויסגור בשר תחתנה אלא למאן דאמר זנב מאי ויסגור לא נצרכה אלא למקום חתך. בשלמא למאן דאמר זנב היינו דכתיב ויבן אלא למאן דאמר פרצוף מאי ויבן כדרבי שמעון בן מנסיא מלמד שקילעה הקב"ה לחוה והביאה לאדם שכן בכרכי הים קורין לקלעיתא בניתא.
ילקוט שמעוני על התורה
דבר אחר בשעה שאני מחזיר רוחן לנדניהן איני מחזיר רוחן אמר ר' חייא בר אבא איני ממלא רוחי בהן בשעה שאני ממלא רוחי באדם לפי שבעולם הזה הרוח היא נבזקת באחד מאבריו אבל לעתיד לבוא היא נבזקת בכל הגוף כדכתיב ואת רוחי אתן בקרבכם אמר ר' יודן בן בתירא עוד איני דן בדין הזה לעולם רבי הונא בשם רבי יוסף אמר לא אוסיף לא אוסיף ליסגי ליסגי רבנן אמרין לא אוסיף לבני נח לא אוסיף לדורות אני אמרתי שתהא רוחי דנה בהן והן לא בקשו הריני משגמן ביסורין אני אמרתי שתהא רוחי דנה בהן והן לא בקשו הריני משגמן אלו באלו דאמר רבי אלעזר אין לך שמתחייב באדם אלא אדם כיוצא בו רבי נתן אומר אפילו כלב אפילו זאב רבי הונא בר גוריון אמר אפילו מקל אפילו רצועה דכתיב כי את עול סבלו ואת מטה שכמו שבט הנוגש בו החתות כיום מדין. כיום הדין. אמר ר' אחא אפילו אילני סרק עתידין ליתן דין וחשבון דכתיב כי האדם עץ השדה מה האדם נותן דין וחשבון אף העצים נותנין דין וחשבון. אמר ר' יהושע בר נחמיה איני דן רוחן בעצמן שבשר ודם הן אלא הריני מביא עליהן מיעוט שנים שקצבתי להן בעולם הזה ואחר כך אני משגמן ביסורין מי גרם שימרדו בי לא על ידי שלא שגמתי אותן ביסורין הדלת הזה מי מעמידו שגמיו. אמר רבי אלעזר בכל מקום שאין דין יש דין רב ביבי בריה דרב אמי בשיטת רבי אליעזר לא ידון רוחי אמר ר' מאיר הן לא עשו מדת הדין למטה אני עושה להן מדת הדין למעלה הדא הוא דכתיב הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה בלא חכמת התורה מבקר לערב יוכתו מבלי משים לנצח יאבדו ואין משים אלא דין שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם עוד איני דן מדת הדין כנגד מדת רחמים. אפילו נח שנשתייר מהן לא שהיה כדאי אלא שצפה הקב"ה שמשה עתיד לעמוד ממנו שנאמר בשגם זה משה דחושבניה דדין הוא חושבניה דדין. רבנן מייתי לה מהכא והיו ימיו ק"כ שנה ומשה חיה ק"כ שנה. תנו רבנן דור המבול אין להם חלק לעולם הבא שנאמר וימח את כל היקום בעולם הזה וימחו לעולם הבא דברי רבי עקיבא רבי יהודה אומר לא חיין ולא נידונין שנאמר לא ידון רוחי באדם לא דין ולא רוח.
ילקוט שמעוני על התורה
כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וגו' אמר ר' שמעון בר יוחאי הן עברו על התורה שנתנה למ' יום לפיכך מ' יום ומ' לילה. אמר ר' יוחנן בן זכאי הם קלקלו את הצורה שנתנה למ' יום לפיכך מ' יום ומ' לילה. ומחיתי את כל היקום רבי ברכיה אומר קיומיה רבי אבין אמר יקומיניה ר' לוי וריש לקיש אמרי זה קין שהיה תלוי ברפיון ובא מבול ושטפו שנאמר וימח את כל היקום. ויעש נח ככל אשר צוה ה' זה שיכון לכנוס בהמה חיה ועוף. ונח בן תנו רבנן שנה והמבול היה מים וגו' רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אומר שנת המבול אינה עולה מן המנין א"ל רבי נחמיה אף על פי שאינה עולה מן המנין עולה היא בתקופות וחשבונות ויבוא נח וגו' מפני מי המבול אמר ר' יוחנן נח מחוסר אמנה היה אילולי שהגיעו מים עד קרסוליו לא היה נכנס בתיבה. שנים שנים באו אל נח אתא שיקרא בעי למיעל א"ל נח לית את יכיל אא"כ נסבת לך זוג פגע בפחתא א"ל מן אן את אתי א"ל מן גבי נח דאזילת בעי למיעל לתיבותא ולא שבק לי אלא אמר לי אי אית לך בר זוג את מיעל ואי את בעי תהוי זוגי א"ל ומה את יהיב לי א"ל אנא מתקן עמך דכל מה דאנא מסגל את נסבת אתקון ביניהון דכל דשיקרא מכנס תהא פחתא נסבא ועלון תרויהון לתיבותא כיון דנפיק הוה שיקרא אזל ומכנס ופחתא נסבא דקדמי קדמי אתא שיקרא א"ל אן אינון כל דסגילית א"ל ולאו כן אתקנת עמי דכל מה דאת מכנס אנא נסבא ולא הוה ליה פתחון פה לכך נאמר הרה עמל וילד שקר. ויהי לשבעת הימים אמר רבא אלו ימי אבלו של מתושלח הצדיק ללמדך שהספדן של צדיקים מעכב את הפורענות.