שמירת הלשון
וַיַּגֶּד לִשְׁנֵי אֶחָיו בַּחוּץ (בראשית ט' כ"ב). סִפְּרָה לָנוּ הַתּוֹרָה עֲוֹנוֹ, דִּלְבַד שֶׁלֹּא כִּסָּהוּ בְּעַצְמוֹ, עוֹד סִפֵּר בַּחוּץ, הַיְנוּ בַּשּׁוּק, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם הַתַּרְגּוּם, וְלֹא חָשַׁשׁ כְּלָל עַל קְלוֹנוֹ, שֶׁלֹּא לְבַזּוֹתוֹ בִּפְנֵי אֲנָשִׁים, וּלְכָךְ קִּלְּלוֹ.