Chasidut על בראשית 9:22

ד' בנפשנו נביא לחמנו. כי ברור הנצוצות שהיא לחמנו כנ"ל, הברור הוא על ידי מחשבה, וכמ"ש במחשבה אתברירו וכו', והמחשבה נקרא נפש, וכמו שכתב הרמב"ם (הל' מקוואות פי"א הי"ב) מובא לעיל, וז"ש בנפשנו נביא לחמנו^*הגה"ה עוד י"ל מסורה זו, ד' לחמנו, דכתב בעקידה חקירה אם האדם נברא חומר צורך הנשמה או איפכא וכו', עיין במקום אחר מה שכתבתי. וז"ש לחמנו הם, כאשר יוכנע (הטומ') [החומ'] אל הצורה אז העורבים צויתי לכלכלך (מלכים א יז, ד). וזהו כוונת הזהר וכו', וזהו גם כן ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו (משלי טז, ז) זה יצר הרע (בר"ר נד א, פסיקתא דר"כ פי"א), והבן. ב' לחמנו חם, דכתב בעוללות אפרים (מאמר רנב) והניחם שם (ויקרא טז, כג), שבבגדים שלבש שנה זו לא ילבש בשנה האחרת (עי' יומא יב:, כד.), רמז לחדש מצות ומעשים טובים תמיד ולא יסמוך על שעשה כבר וכו', וז"ש (קהלת ט, ח) בכל עת יהיו בגדיך לבנים. וז"ש לחמנו חם, לחמי תורה ומצות יהי' חם, מחדש תמיד חדושין, וישן מפני חדש תוציאו (ויקרא כו, י). גם י"ל, חם אבי כנען (בראשית ט, כב), ברור חדשים וכו'. ג' לחמנו נאכל, דכתב בכתבים ושים חלקנו עמהם (תפילת עמידה), דלפעמים נאבד ממנו חלוקא דרבנן וניתן לשאר צדיקים וכו' שהוא ארץ עליונה, והם אינם רוצים רק בשלהם. וז"ש שנזכה לחמנו נאכל שמלתינו נלבש אנחנו, ולא שאר צדיקים. וזהו יכין ושאר צדיקים ילבש, סוד כסוי חטאה (תהלים לב, א) והבן. והם גם כן אומרים לחמנו נאכל ולא של אחרים. ד' בנפשנו נביא לחמנו. דכתב יעבץ דף נ"ב (אבות פ"ד מ"א) משל ב' בני אדם הי' בידם ב' מרגליות טובים, א' ידע מעלתה, יצרנה כבבת עינו. ב' לא ידע מעלתה, יתננה עבור פת לחם. והבורים אינם יודעים מעלת נפשם וכו', יעוין שם. בנפשנו נביא לחמנו - שנותן נפשו עבור לחם כמו בורים, וראוי להיות אפכא, והבן, עיין במקום אחר, יעוין שם..

וירא חם אב"י כנע"ן (בראשית ט כב). הנה אומרו אבי כנען. זכור תזכור מה שכתבנו בענין חם הוא אב"י כנע"ן (בראשית ט יח), להורות דכנע"ן הוא הראש לשבע קליפות הטמאות, וחם חמימות הדינין הוא כלול מכולם, ותיכף כשנתפתה נח ביינו ונתעורר חטא אדם וזוהמת הנחש, תיכף נתעורר חם וראה ערות אביו, ותיבת א"ת לרבות אביו הראשון, הוא חטא אדם קדמאה, והבן:

ויגד לשני אחיו בחו"ץ (בראשית ט כב). הנה לפי פשוטו תיבת בחוץ מיותר. והנה לפי פשוטו י"ל להורות דאמר להם בפירסום בפני כל, ולא חש על כבוד אביו. ונאמר עוד על פי מ"ש בזוהר הק' (ח"א ע"ג ע"א) דהפגם היה מענין חטא אדם. והנה כתבנו כי מזה התעורר חם שבתוכו כלולין כל הז' דרגין דקליפה, וכל אחד כלול מי' הרי שבעים אומות. והנה ישראל לקחו רק עישור נכסים היינו הז' אומות, ולעתיד לבא יקחו כל הע', כנודע על פי המדרש (שהש"ר פ"א) נקבה תסובב גבר (ירמיה לא כא), שלקחו רק עישור נכסים כנקבה. וידוע דחטא אדם הראשון גרם זה שקדמה ממלכת ע' אומות למלכות שאול, עד עת קץ שימלא כבוד ד' את כל הארץ, והוצרכו ישראל להתיך זוהמת הנחש על ידי כור הברזל בהשתעבדם לע' האומות. וידוע דכללות כל ע' האומות הם שני אומות הראשונים אדום וישמעאל, וידוע דקליפת ישמעאל הוא מחוץ למדורין בימין להיות שיצא מאברהם, וקליפת עשו משמאל שיצא מיצחק. וזה ירמוז ויג"ד, ר"ל המשיך בעוה"ר כח והשפעה לשני אחיו, הם אדום וישמעאל שהם מבחוץ לקדושה, והבן: