Musar על ירמיהו ל:7

וראוי לתת לב על כל זה, אך ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם, ומה שנראה שהיא סתירת הבנין הוא אדרבה סותר על מנת לבנות, ואז יצא הבנין בנוי נצחי זך וטהור, וה' יבנה. (ועל זה רמז (עי' ב"ק ס, ב) באש ה' הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה, כי אש שריפת המקדש הוא סיבה לבניינו שלעתיד באש הקדושה. ובפסוק (איכה א, יג) ממרום שלח אש בעצמותי, תמצא סופי תיבות משיח. וברוקח כתיבת יד אמר, ד' אש באיכה, ד' גחלים הלכו בדביר, גם ד' תוקד בצו את אהרן. ועל זה יהיה רמז היתה לנידה, כי נדה מתהפך דם שלה ללובן ומניקה את בנה, כי הרע יתהפך לטוב ותהיה ההשפעה מרובה שהיא יניקתינו מלמעלה. ועת צרה ליעקב וממנה יושע וגו' (ירמיה ל, ז). ובאיכה רבתי (א, נז) אמרו, משיח נולד ביום החורבן. והרע הוא סיבת עצם הטוב לג' טעמים נכונים, א' כי הקליפה קודמת לפרי, כמו הלילה הקודמת ליום, ומתוך חשיכה אורה. ואלמלא שנברא הקליפה, היתה מעורבת בתוך הפרי, נמצא לא היה הפרי ברור. כך כוס התרעלה של האומות הם כמו שמרי היין, והקדוש ב"ה רוצה להביאנו בית היין המשומר, רצוני לומר המשומר המסולק מהשמרים שגרם חטא הראשון סחיטת אשכול ענבים, ואז כלה ענן וילך חשך ויהי אור סור אור בהיר, ויתרון האור מהחושך. רצוני לומר שסיבת יתרונות שיש באור הוא מצד החשך הקדום. ויבדל וגו' (בראשית א, ד), שנברר לעצמו ונשאר האור בהיר. ב' כמה מעלות טובות מהגלויות שאנו סובלים בחיים חיותינו כדי להציל נפשותינו מהגיהנם, כדאיתא בב"ר פרשת לך לך עיין שם. והגלויות הם הכור והמצרף. סיבה שלישית קרובה לזה כי הגלויות הם מעוררים אותנו לתשובה: